מדד להישנות המבוסס על 21 גנים עשוי לסייע בניבוי הסיכון לגרורות בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ומנתונים חדשים עולה כי עשוי גם להשפיע על בחירת הטיפול הכימותרפי. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת JAMA Oncology.
במסגרת המחקר שכלל למעלה מ-44,000 מבוטחות מדיקייר, החוקרים לא זיהו קשר בין ביצוע הבדיקה ובין טיפול כימותרפי. עם זאת, בנשים שסווגו כבעלות סיכון גבוה להישנות, טיפול כימותרפי היה פחות נפוץ כאשר השתמשו במדד הסיכון להישנות, בהשוואה למקרים בהם לא נעשה שימוש במדד זה (יחס סיכויים של 0.36). בקרב נשים שהוגדרו קלינית בסיכון נמוך, טיפול כימותרפי היה נפוץ יותר כאשר נעשה שימוש במדד ההישנות (יחס סיכויים של 3.71).
בניתוח לפי תתי קבוצות של נשים בגילאי 66-70 שנים, זוהתה ירידה כוללת בשיעורי הטיפול הכימותרפי מ-29% ל-24% – אך זו הייתה מוגבלת לאלו עם מחלה בסיכון גבוה ולנשים בהם הושלמה הבדיקה להערכת המדד להישנות.
החוקרים זיהו עוד קשר מובהק בין השימוש בבדיקה ובין קטגוריות הסיכון שהוגדרו ע”י ה-NCCN (National Comprehensive Cancer Network); בדיקות גנטיות הובילו לשינוי בקבוצות הסיכון.
לדברי החוקרים, אעפ”י שלא ניתן לקבוע בוודאות, מאחר ואין ברשותם את תוצאות בדיקות מדד הסיכון, אחת ההשערות היא כי בנשים עם מחלה בסיכון גבוה, עם קשריות חיוביות, מדד סיכון הישנות נמוך עשוי לסייע בהחלטה אם להמשיך לטיפול כימותרפי.
אולם, הסבר חליפי הוא כי הבדיקה הגנטית נבחרה באופן סלקטיבי עבור נשים בקצה התחתון של ספקטרום המחלה בסיכון גבוה, כאשר הרופאים ניסו להשיג עדות אובייקטיבית התומכת בוויתור על הטיפול הכימותרפי. בנשים עם מחלה בסיכון גבוה מאוד, כאשר ההחלטה לטיפול כימותרפי היא ברורה, אזי לא צפוי להשלים את הבדיקה הגנטית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!