מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי הגדלת משך הזמן שילדים מבלים מחוץ לכיתה במהלך שעות הלימודים מפחיתה משמעותית את התקדמות קוצר ראיה בילדים בגילאי בית-ספר בסין במהלך שלוש שנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות קוצר-ראיה הגיעה לרמה של מגיפה בחלקים מסוימים במזרח ודרום-מזרח אסיה. עם זאת, אין טיפול יעיל למניעת התפתחות קוצר ראיה ובמחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את התועלת של הגדלת משך הזמן שילדים מבלים בחוץ בבית הספר, במניעת התפתחות קוצר ראיה.
המחקר האקראי כלל ילדים בכיתה א’ מ-12 בתי ספר בסין, בתקופה שבין אוקטובר 2010 ועד אוקטובר 2013. בשישה בתי ספר בקבוצת ההתערבות (952 משתתפים), הוסיפו לכל יום לימודים שיעור נוסף בן 40 דקות של פעילות בחוץ, עם המלצה להורים לאפשר לילדיהם לשחק מחוץ לביתם גם לאחר שעות הלימודים, בעיקר במהלך סופי שבוע וחגים. הילדים וההורים בששת בתי הספר בקבוצת הביקורת (951 משתתפים) המשיכו באורח החיים השגרתי.
התוצא העיקרי היה שיעורי ההיארעות המצטברים של קוצר ראיה לאחר שלוש שנים בקרב תלמידים ללא עדות לקוצר ראיה בתחילת המחקר. תוצאים משניים כללו את השינוי במדדי SER (Spheircal Equivalent Refraction) ואורך אקסיאלי בקרב כל המשתתפים. הנתונים מהעין הימנית שימשו לניתוח הנתונים.
952 ילדים נכללו בקבוצת ההתערבות ו-951 ילדים נכללו בקבוצת הביקורת, עם גיל ממוצע של 6.6 שנים. שיעורי ההיארעות המצטברים של קוצר ראיה עמדו על 30.4% בקבוצת ההתערבות (259 מקרים מבין 853 משתתפים מתאימים) ו-39.5% (287 מקרים מבין 726 משתתפים מתאימים) בקבוצת הביקורת (p<0.001). עוד זוהו הבדלים משמעותיים בשינוי לאחר שלוש שנים במדדי SER בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.04). הארכה של האורך האקסיאלי לא הייתה שונה משמעותית בין קבוצת ההתערבות ובין קבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב ילדים בגילאי שש שנים בסין, תוספת 40 דקות של פעילות בחוץ במהלך שעות הלימודים הובילה להפחתת שיעורי ההיארעות של קוצר ראיה במהלך שלוש השנים הבאות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא, להערכת התוצאות בטווח הארוך בילדים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!