טיפול בחסמי ביתא במהלך ניתוח לא-לבבי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם (JAMA Intern Med)

טיפול רציף בחסמי ביתא לאיזון יתר לחץ דם במהלך ניתוח לא-לבבי עשוי להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה בתוך שלושים ימים באוכלוסיה בסיכון נמוך יחסית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת JAMA Internal Medicine. ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שכללו חולים בסיכון גבוה יותר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים על-רקע טיפול ארוך-טווח בחסמי ביתא בחולים עם יתר לח דם ללא-סיבוכים, המיועדים לניתוח לא-לבבי.

החוקרים התבססו על הרשומות הרפואיות באשפוז ועל נתוני הטיפול התרופתי מחוץ לאשפוז, באמצעות מדגם דני ארצי של חולים עם יתר לחץ דם ללא-סיבוכים, שטופלו בלפחות שתי תרופות לאיזון יתר לחץ דם (חסמי ביתא, תיאזידים, חסמי תעלות סידן, או מעכבי רנין-אנגיוטנסין) ועברו ניתוח לא-לבבי בין 2005-2011.

התוצא העיקרי של המחקר היה הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר שלושים ימים (תמותה קרדיווסקולארית, אירוע מוחי איסכמי לא-פטאלי, אוטם שריר לב לא-פטאלי) ותמותה מכל-סיבה.

המאפיינים הבסיסיים של 14,644 החולים שטופלו בחסמי ביתא (65% נשים, גיל ממוצע של 66 שנים) היו דומים לאלו של 40,676 חולים שקיבלו תרופות אחרות לאיזון לחץ הדם (57% נשים, גיל ממוצע של 65.9 שנים). שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים לאחר שלושים ימים עמד על 1.3% בחולים שטופלו בחסמי ביתא, בהשוואה ל-0.8% בחולים שלא טופלו בחסמי ביתא (p<0.001).

הטיפול בחסמי ביתא לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בשילוב של שתי תרופות עם מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין (יחס סיכויים של 2.16), חסמי תעלות סידן (יחס סיכויים של 2.17) ותיאזידים (יחס סיכויים של 1.56), בהשוואה לקבוצת הייחוס של עיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין ותיאזידים. התוצאות היו דומות עם שיעורי התמותה מכל-סיבה.

הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים על-רקע טיפול בחסמי ביתא היה בולט במיוחד בחולים בגילאי 70 שנים ומעלה (מספר נדרש לנזק של 140), בגברים (מספר נדרש לנזק של 142) ובניתוח אקוטי (מספר נדרש לנזק של 97), בהשוואה לחולים מתחת לגיל 70 שנים, נשים וחולים שעברו ניתוח אלקטיבי, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול לאיזון יתר לחץ דם בחסמי ביתא עשוי להוביל לסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים סביב הניתוח ולעליה בשיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים עם יתר לחץ דם ללא-סיבוכים.

JAMA Intern Med 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן