תוצאות מבטיחות לתוספת Lamotrigine לטיפול ב-Quetiapine להקלה על דיכאון דו-קוטבי (Lancet Psychiatry)

בחולים עם דיכאון דו-קוטבי, תוספת Lamotrigine (למיקטל) לטיפול ב-Quetiapine (סרוקוואל) עשויה לשיפור את התוצאות, בהשוואה לטיפול ב-Quetiapine בלבד. עם זאת, טיפול משולב עם חומצה פולית עשויה להפחית את ההשפעה האדטיבית של Lamotrigine, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.

במסגרת מחקר CEQUEL ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול משולב ב-Quetiapine ו-Lamotrigine מוביל לתוצאות טובות יותר בתסמיני דיכאון במהלך 12 שבועות, בהשוואה לטיפול ב-Quetiapine בלבד בחולים עם דיכאון דו-קוטבי.

מדגם המחקר כלל 202 משתתפים בגילאי 16 שנים ומעלה, שאובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג I או מסוג II, ונדרשו לטיפול חדש להקלה על אירועי דיכאון.

לאחר שלב הרצה בן 7-14 ימים במהלכם ניתן טיפול ב-Quetiapine, החולים חולקו באקראי לתוספת טיפול ב-Lamotrigine (25 מ”ג ליום ועליה הדרגתית עד 200 מ”ג ליום) או פלסבו. החולים שלא נטלו חומצה פולית וללא התוויות נגד לטיפול, חולקו באקראי לתוספת חומצה פולית במינון 500 מיקרוגרם ליום או פלסבו.

התועלת של תוספת Lamotrigine ל-Quetiapine באה לידי ביטוי לאחר שלושה חודשים, כאשר הההבדל הממוצע במדדים הכוללים בסולם QIDS-SR16 (Quick Inventory of Depressive SymptomatologySelf Report Version) בחולים שטופלו ב-Lamotrigine , בהשוואה למטופלים בפלסבו, עמד על 1.73-. השיפור נותר למשך שנה אחת.

מממצאים אלו עולה כי תוספת Lamotrigine לטיפול ב-Quetiapine הינה גישה יעילה ונסבלת היטב בחולים רבים עם דיכאון דו-קוטבי.

באשר לחומצה פולית, לא נמצא כי זו עדיפה על פלסבו בהפחתת תסמיני דיכאון, וזוהתה אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין Lamotrigine וחומצה פולית, כך שההשפעה האדטיבית של Lamotrigine על Quetiapine הייתה נמוכה בנוכחות חומצה פולית.

Lancet Psychiatry. Published online December 10, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן