במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית עם רמות LDL לא-מאוזנות למרות טיפול במינון נסבל מקסימאלי של סטטינים ותרופות אחרות להפחתת רמות שומנים בדם, הטיפול ב- Alirocumabנסבל היטב והוביל לירידה משמעותית בריכוז חלקיקי LDL ולשיעור גבוה יותר של מטופלים שהשגיו את האיזון המיועד.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח (78 שבועות) של טיפול ב- Alirocumab בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית ואיזון לא-מספק של רמות LDL תחת מינון מקסימאלי של טיפולים להפחתת רמות שומנים בדם.
בשני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות (ODYSSET FH I: 486 חולים, FH II: 249 חולים) החולים חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב- Alirocumab במינון 75 מ”ג או פלסבו, כל שבועים. מינון Alirocumab הועלה לאחר 12 שבועות ל-150 מ”ג כל שבועיים, במידה וריכוז LDL לאחר שמונה שבועות עלה על 70 מ”ג לד”ל.
תוצא הסיום העיקרי בשני המחקרים היה אחוז השינוי בריכוז LDL מחושב מתחילת המחקר ועד לאחר 24 שבועות.
מהתוצאות עולה כי ריכוז LDL הממוצע ירד מ-144.7 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר ל-71.3 מ”ג לד”ל לאחר 24 שבועות בחולים שחולקו באקראי ל- Alirocumab במחקר FH I ומ-134.6 מ”ג לד”ל ל-67.7 מ”ג לד”ל ב-FH II. הירידות הללו נותרו עד לאחר 78 שבועות. לאחר 24 שבועות, 59.8% ו-68.2% מהמטופלים ב- Alirocumab במחקרי FH I ו-FH II, בהתאמה, השיגו את יעד ריכוז LDL נמוך מ-70 מ”ג לד”ל (ללא תלות בסיכון הקרדיווסקולארי).
שיעורי אירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול ב- Alirocumab עמדו על 3.4% ב-FH I (לעומת 6.1% בקבוצת הפלסבו) ועל 3.6% (לעומת 1.2%) ב-FH II. שיעור התגובות באתר ההזרקה במטופלים ב- Alirocumab עמד על 12.4% במחקר FH I ו-11.4% במחקר FH II (בהשוואה ל-11% ו-7.4% עם פלסבו , בהתאמה).
החוקרים מסמכים וכותבים כי בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית, שאינם מאוזנים היטב תחת סטטינים וטיפולים אחרים לאיזון רמות השומני בדם יש מקום לטיפול ב- Alirocumab, הנסבל היטב ומביא להשגת יעד האיזון המבוקש בחולים רבים.
Eur Heart J. 2015;36(43):2996-3003
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!