ממחקר בשלב 3 עולות תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-נרתיקי ב-DHEA (Dehydroepiandrosterone) ונראה כי עשוי לשמש כחלופה לטיפול תוך-נרתיקי באסטרוגן להקלה על יובש וכאב בזמן קיום יחסי מין בנשים לאחר מנופאוזה.
בהשוואה ל-157 נשים שטופלו בפלסבו, ב-325 נשים בקבוצת הטיפול הפעיל (נרות DHEA בריכוז של 0.5%) תועד שיפור משמעותי בנקודות מפתח לאחר 12 שבועות. מדדי הכאב בזמן קיום יחסי מין בסולם של 0-3 נקודות ירדו משמעותית ב-0.36 נקודות יותר מאשר בנשים שטופלו בפלסבו. הטיפול ב-DHEA גם הביא לשיפור במדד החומציות בנרתיק (0.66- בהשוואה לפלסבו).
בנוסף, ב-84% מהנשים עם יובש נרתיקי בדרגה בינונית-עד-חמורה, באלו בקבוצת הטיפול הפעיל תועד שיפור גדול יותר ב-0.27 יחידות, בהשוואה לנשים בקבוצת הפלסבו.
גניקולוגים תיעדו שיפור של 86-121% בהפרשות נרתיקיות, עובי רירית וצבע הרקמה בנשים שטופלו ב-DHEA.
חומרי סיכה וקרמים לא הורמונאלים מהווים חלופה נוספת לטיפול אסטרוגן תוך-נרתיקי ועשויים להקל זמנית על כאב בזמן קיום יחסי מין, אך בניגוד ל-DHEA, אלו לא יכולים לתקן את השינויים הפיזיקאליים המובילים לתסמינים.
פרופיל הבטיחות של הטיפול תמך גם הוא בטיפול, כאשר תופעת הלוואי היחידה שנקשרה עם הטיפול הייתה הפרשה נרתיקית (6% מהמטופלים).
ללא טיפול הורמונאלי לאחר מנופאוזה, רקמת הנרתיק עוברת אטרופיה, הרירית דקה ומפרישה פחות נוזל, כאשר מדד החומציות הופך בסיסי יותר והתוצאה היא כאבים בזמן קיום יחסי מין, עם עליה בסיכון לזיהומים והפרעות במתן שתן.
הכותבים קוראים לנשים שפיתחו סיבוכים עם טיפול נרתיקי באסטרוגן, או נשים עם ממאירות קודמת רגישה לאסטרוגן, לשוחח עם האונקולוגים שלהן בנושא הטיפול האפשרי.









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!