עד שני-שליש מהחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם נוטלים לפחות חמש תרופות, כאשר חלק גדול מהם נוטל תשע תרופות שונות, כך עולה מניתוח חדש של נתוני מחקר ROCKET AF. בעוד שעליה במספר הטיפולים התרופתיים לא לוותה בעליה בסיכון לאירוע מוחי, זוהה קשר עם סיכון מוגבר לדימומים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את המאפיינים של חולים עם פרפור פרוזדורים שנטלו מספר רב של תרופות, להערכת התוצאות בין מטופלים ב-Rivaroxaban (קסרלטו) ו-Warfarin (קומדין) על-פי מספר הטיפולים התרופתיים שנטלו בתחילת הדרך ונוכחות מעכבי CYP3A4 ו-P-Glycoprotein.
בתחילת המחקר, 5,101 חולים (36%) נטלו 0-4 תרופות, 7,298 (51%) נטלו 5-9 תרופות ו-1,865 חולים (13%) נטלו 10 תרופות ומעלה. בעוד שטיפול תרופתי רב לא לווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים או תסחיפים מחוץ למערכת העצבים המרכזית, הוא לווה בסיכון מוגבר לתוצא סיום משולב של אירוע מוחי, תסחיף מחוץ למערכת העצבים המרכזית, תמותה וסקולארית או אוטם שריר הלב (יחס סיכון מתוקן של 1.41 להשוואת טיפול בעשר תרופות ומעלה לעומת 0-4 תרופות) ודימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית או דימום מג’ורי (יחס סיכון של 1.47 עם 10 תרופות ומעלה לעומת 0-4 תרופות).
החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי בתוצא היעילות העיקרי או בתוצאי הבטיחות לפי מספר התכשירים התרופתיים שנטלו החולים. בחולים שטופלו ב-0-4 תרופות תועד שיעור מופחת של דימומים מג’וריים, בהשוואה ל-Rivaroxaban. החוקרים לא זיהו עדות להבדלים בתוצאות באלו שטופלו בלפחות תרופה אחת המעכבת CYP3A4 ומעכבי P-Glycoprotein.
לסיכום, באוכלוסיית חולים עם פרפור פרוזדורים, שני-שליש נטלו לפחות חמש תרופות. עליה בהיקף השימוש בתרופות לוותה בסיכון מוגבר לדימומים, אך לא לאירועים מוחיים. הטיפול ב-Rivaroxaban נסבל היטב בחולים מורכבים שנטלו תרופות רבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!