במבוגרים צעירים המתמודדים עם מצבי דחק בחייהם, אך לא בהצלחה מרובה, או אלו עם גישות עוינות, תועדה שכיחות מוגברת של התפתחות חסרים קוגניטיביים בגיל העמידה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Neurology.
החוקרים בחנו את הקשר בין תפקוד קוגניטיבי בגיל צעיר (גיל ממוצע של 25 שנים) ובגיל העמידה (גיל ממוצע של 50 שנים) ובין מדדים מוקדמים של גישות עוינות והתמודדות עם מצבי דחק.
מדגם המחקר כלל 3,126 משתתפים ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults Study) והחוקרים בחנו את הקשר בין גישות עוינות והתמודדות עם מצבי דחק בתחילת המחקר (1985-1986) ובין יכולת קוגניטיבית בשנת 1987 ותפקוד קוגניטיבי המבוסס על זיכרון מילולי, מהירות פסיכומוטורית ותפקוד ניהולי בגיל העמידה (2010-2011).
מהתוצאות עולה כי עוינות והתמודדות עם מצבי דחק בתחילת המחקר נקשרו באופן פרוספקטיבי עם תפקוד קוגניטיבי נמוך יותר לאחר 25 שנים, לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, השכלה, חשיפה ארוכת-טווח לדיכאון, אפליה, אירועים שליליים בחיים ויכולת קוגניטיבית בתחילת המחקר. בהשוואה לאלו ברבעון התחתון, באלו ברבעון העליון של עוינות תועדו תוצאות נמוכות ב-0.21 סטיות תקן. באלו ברבעון העליון של התמודדות עם מצבי דחק תועדו תוצאות נמוכות ב-0.30 סטיות תקן, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון. תקנון נוסף לחשיפה מצטברת לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים החליש את הקשר עם מכלול התפקוד הקוגניטיבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תפקוד קוגניטיבי גרוע יותר בגיל העמידה נקשר באופן בלתי-תלוי עם שני מאפיינים פסיכולוגיים שנמדדו בגיל צעיר. מכאן עולה כי ההתערבויות שעודדות אינטראקציות חברתיות חיוביות עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לליקוי קוגניטיבי בגיל מבוגר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!