מתוצאות מחקר חדש מישראל, בראשות ד”ר רוברט קלמפנר מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עולה כי בחולים עם מחלת לב כלילית, גם רמות טריגליצרידים בטווח העליון של הנורמה (100-149 מ”ג/ד”ל) מלוות בסיכון מוגבר לתמותה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר הבלתי-תלוי בין רמות טריגליצרידים מוגברות ותמותה מכל-סיבה בקרב חולים עם מחלת לב כלילית, הוא שנוי במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר הנ”ל במדגם גדול של חולים עם מחלת לב כלילית מוכחת.
מדגם המחקר כלל כ-15,000 חולים שהשלימו בדיקות סקר למחקר BIP (Bezafibrate Infarction Prevention Trial). החוקרים אספו נתוני תמותה במהלך 22 שנים.
החולים סווגו לחמש קבוצות: (1) רמות טריגליצרידים נמוכות-תקינות (פחות מ-100 מ”ג/ד”ל); (2) רמות טריגליצרידים גבוהות-תקינות (100-149 מ”ג/ד”ל); (3) היפרטריגליצרידמיה גבולית (150-199 מ”ג/ד”ל); (4) היפרטריגליצרידמיה מתונה (200-499 מ”ג/ד”ל); ו-(5) היפרטריגליצרידמיה חמורה (500 מ”ג/ד”ל ומעלה).
שיעורי ההישרדות המתוקנים לגיל ומין עמדו על 41%, 37%, 36%, 35% ו-25%, בהתאמה.
מניתוח הנתונים לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל רמות HDL, לכל עליה ביחידה לוגריתמית אחת ברמות טריגליצרידים נרשמה עליה של 6% בסיכון לתמותה מכל-סיבה במהלך 22 שנים. הסיכון לתמותה במהלך 22 שנים בחולים עם היפרטריגליצרידמיה חמורה עלה ב-68%, בהשוואה לחולים עם רמות טריגליצרידים נמוכות-תקינות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת לב כלילית מבוססת, גם באלו עם רמות טריגליצרידים בטווח 100-149 מ”ג/ד”ל קיים סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לאלו עם רמות טריגליצרידים נמוכות יותר, בעוד שהיפרטריגליצרידמיה חמורה מנבאת סיכון מוגבר משמעותית לתמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!