מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Rheumatology עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) אינם מטופלים היטב לאיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
מדגם המחקר כלל 327 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית וללא מחלות לב וכלי דם או סוכרת. מהנתונים עלה כי סיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים של 20% ומעלה נע בין 18-52% מהחולים, בתלות בקריטריונים עליהם התבססו.
המשתתפים במחקר היו חלק ממחקר FRANCIS (Franciscus Rheumatoid Arthritis and Cardiovascular Intervention Study) וחולקו באקראי לקבוצת טיפול אינטנסיבי עם יעדים שהוגדרו מראש והמלצות לשינוי אורחות חיים, או לקבוצת חולים שהופנו לרופא המטפל לטיפול בגורמי סיכון.
על-בסיס המלצות ה-Dutch Cardiovascular Risk Management, 221 חולים (68.6%) היו בעלי סיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים של 10% ומעלה, המהווה התוויה לטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. מבין אלו, ב-32% לחץ הדם הסיסטולי עלה על 140 מ”מ כספית, אך רק 23% קיבלו טיפול בתרופות לאיזון יתר לחץ דם. מבין אלו שטופלו, ב-50% עדיין נרשמו מדידות לחץ דם סיסטולי של מעל 140 מ”מ כספית.
החוקרים מצאו עוד קורלציה מובהקת סטטיסטית, אך לא קלינית, בין לחץ דם סיסטולי ובין פעילות דלקת מפרקים שגרונית, כפי שנקבע לפי מדד DAS28 (Disease Activity Score).
יתרה מזאת, ב-185 מבין 221 חולים (84%) תועדו ערכי LDL מעל 100 מ”ג/ד”ל. 14 מהחולים הללו נטלו כבר טיפול בסטטינים ו-12 מהם (86%) לא הגיעו לערכי המטרה.
החוקרים מצאו עוד כי הערכות הסיכון למחלות לב וכלי דם השתנו בהתאם לקריטריונים עליהם התבססו. מספר החולים עם היפרכולסטורלמיה במחקר היה גבוה יותר בהשוואה לדיווחים קודמים, ככל הנראה בשל ההתבססות על ההמלצות הנוכחיות לטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש מקום לשיפור הטיפול לאיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם באוכלוסיית החולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!