תוצאות מבטיחות ל-Etanercept בטיפול באוסטיאוארתריטיס ארוזיבית של היד (מתוך כנס ה-EULAR)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס  ה-EULAR (European League Against Rheumatism) עולה כי Etanercept (אנברל) מביא לשיפור כאב ונזק מבני בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד, במקרים בהם החולים סובלים מתסמיני המחלה, עם סימנים ברורים לדלקת ובשלב קדם-ארוזיבי או ארוזיבי.

המחקר הרב-מרכזי כלל 90 חולים שחולקו באקראי לטיפול תת-עורי באנברל, במינון 50 מ”ג בשבוע, למשך 24 שבועות, ולאחר מכן 25 מ”ג בשבוע, למשך שנה אחת, או לפלסבו.

בכניסה למחקר, כל החולים אובחנו עם אוסטיאוארתריטיס ראשוני של היד ועם תסמינים וסימנים של דלקת. הם גם היו בשלב קדם-ארוזיבי או ארוזיבי במטרה לזהות התקדמות לאורך הזמן. התוצא העיקרי של המחקר היה כאב לאחר 24 שבועות טיפול, כפי שנקבע לפי סולם VAS.

גיל המשתתפים בתחילת המחקר עמד על 60 שנים.

ניתוח לפי כוונה לטפל לאחר 24 שבועות הדגם ירידה בכאב בהיקף של 25 מ”מ בסולם VAS בקבוצת ההתערבות, שיפור גדול ב-5.7 מ”מ בהשוואה לירידה בקבוצת הפלסבו, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

ההבדל בכאב בין הקבוצות עלה לממוצע של 8.5 מ”מ לאחר שנה אחת, אך שוב, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

ניתוח לפי-פרוטוקול כלל 61 חולים. לאחר שנה אחת, דרגת הכאב הייתה נמוכה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (הבדל ממוצע של 11.8 מ”מ).

באשר לנזק מבני, מדד GUSS (Ghent University Scoring System) הדגים רימודלינג משמעותי יותר לאחר שנה אחת בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. ולאחר שנה אחת, תועדה התקדמות רדיוגרפית רבה יותר בחולים עם נפיחות רקמה רכה או אודם בתחילת הדרך, בהשוואה לאלו ללא ממצאים אלו.

בקבוצת הטיפול באנברל, השינוי במדד GUSS לאחר שנה אחת מתחילת המחקר היה גדול יותר בתת-קבוצה זו, בהשוואה לחולים ללא אודם או נפיחות רקמה רכה בתחילת המחקר. בקבוצת הפלסבו השינוי במדד GUSS לאחר שנה אחת מתחילת המחקר היה גדול יותר בחולים עם אודם או נפיחות רקמה רכה בתחילת המחקר, בהשוואה לאלו ללא ממצאים אלו. בתת-קבוצה זו, ההבדל הממוצע במדדי GUSS בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הפלסבו עמד על 15.8.

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר להוכחת-עיקרון וכי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך כנס ה-EULAR

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן