צפיפות נמוכה בהמטומה לאחר דימום תוך-מוחי עשויה לנבא התפשטות הדימום (JAMA Neurol)

צפיפות נמוכה בהמטומה במהלך 48 השעות הראשונות לאחר דימום תוך-מוחי חד עשויה לנבא התפשטות של ההמטומה, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 784 חולים שאושפזו בשל דימום תוך-מוחי בין 1994-2012. במדגם זה הם השלימו חיפוש אחר צפיפות-יתר ולאחר מכן בחנו את הנתונים ב-245 חולים שאושפזו בשל דימום תוך-מוחי בין 2013-2015.

החוקרים קבעו את הקשר בין צפיפות נמוכה ובין התפשטות המטומה (מעל 6 סמ”ר או 33% מנפח בסיסי) במודל שלקח בחשבון משתנים אחרים הקשורים בהתפשטות ההמטומה.

בסיכומו של דבר, 321 חולים (31.2%) השלימו בדיקות CT עם עדות לצפיפות נמוכה: 222 חולים (28.3%) בקבוצה הראשונה ו-99 (40.4%) חולים בקבוצת השניה. צפיפות נמוכה תועדה ב-86 מבין 163 חולים עם התפשטות המטומה, בהשוואה ל-136 מבין 621 חולים ללא התפשטות המטומה (52.8% לעומת 21.9%).

מניתוח רב-משתנים עלה כי הקשר בין צפיפות נמוכה ובין התפשטות המטומה היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים של 3.42).

סימן Spot Sign בבדיקת CT Angiography, זמן קצר יותר עד השלמת בדיקת ההדמיה, טיפול בקומדין וגיל מתקדם זוהו כולם כגורמים בלתי-תלויים המנבאים התפשטות המטומה. הערך המנבא הבלתי-תלוי של צפיפות נמוכה תואר גם במדגם השני (יחס סיכויים של 4.37).

החוקרים כותבים כי יתרון המחקר נובע מכך שמספק אמצעי חדש ופשוט לזיהוי התפשטות המטומה כך שניתן לעצור את הדימום ולהפחית את הלחץ התוך-גולגולתי.

JAMA Neurol 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן