דיכאון מקטין את הסיכוי להתעברות (American Journal of Obstetrics and Gynecology)

פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

לנשים בעלות תסמיני דיכאון משמעותיים יש סיכוי נמוך להיכנס להריון, בעוד שתרופות פסיכוטרופיות אינן פוגעות בפוריות, כך עולה ממחקר חדש.

המידע בספרות הרפואית על הקשר שבין דיכאון, חרדה ופוריות הוא אינו עקבי. בעוד שמחקרי חתך מראים קשר בין דיכאון ו/או חרדה לפוריות, מחקר קוהורט יחיד הראה קשר קטן.

מחקר קוהורט פרוספקטיבי חדש של אוניברסיטת בוסטון, אשר פורסם ב- American Journal of Obstetrics and Gynecology, חיפש דרך להעריך את הקשר בין דיווח עצמי של תסמיני דיכאון, דיווח עצמי של תסמיני דיכאון וחרדה, ושימוש בתרופות פסיכותרופיות, עם כושר הפריון.

המידע נלקח ממחקר Pregnancy Study Online (PRESTO), מחקר קוהורט קדם- התעברותי מבוסס אינטרנט של זוגות המנסים להרות בארה”ב ובקנדה. בתחילת המחקר, נשים מילאו שאלון הכולל מידע דמוגרפי, היסטוריה רפואית מאובחנת של דיכאון וחרדה, דיווח עצמי של תסמיני דיכאון ושימוש בתרופות פסיכוטרופיות. נשים מלאו שאלוני מעקב בכל 8 שבועות עד 12 חודשים, עד שהתעברו, כדי להעריך שינויים במצבי היריון. החוקרים העריכו את שיעור כושר הפוריות ברווח סמך של 95% תוך שימוש במודלים של רגרסיה של הסתברויות יחסיות. במחקר השתתפו 2,146 נשים שניסו להרות עד 6 מחזורים בתחילת המחקר.

תוצאות המחקר הראו שתסמיני דיכאון חמורים, ללא קשר לטיפול, היו קשורים לירידה בכושר הפוריות, בהשוואה לתסמינים נמוכים או ללא תסמינים לדיכאון (fecundability ratio, 0.62; 95% confidence interval, 0.430.91). יחס כושר הפוריות שנקשר לעלייה של 10 יחידות בציון Major Depression Inventory (MDI) היה 0.90 (95% confidence interval, 0.830.97). נשים שדיווחו על תסמינים מתונים של דיכאון ומעולם לא קיבלו תרופות פסיכוטרופיות (fecundability ratio, 0.69; 95% confidence interval, 0.480.99), או אשר טופלו באותו הזמן בתרופות פסיכוטרופיות (fecundability ratio, 0.72; 95% confidence interval, 0.441.20), היו בעלות כושר פוריות נמוך יותר בהשוואה לנשים ללא תסמינים או בעלות תסמינים מתונים, שמעולם לא השתמשו בתרופות פסיכוטרופיות. בקרב נשים שהשתמשו בעבר בתרופות פסיכוטרופיות עלה כושר הפוריות, ללא קשר להצגת תסמינים מתונים או למחסור בתסמינים נוכחים (fecundability ratio, 1.22; 95% confidence interval, 1.061.39), או להצגת תסמינים בינוניים עד קשים (fecundability ratio, 1.18; 95% confidence interval, 0.801.76).

מסקנות המחקר הן שקיים קשר הפוך בין תסמינים לדיכאון וכושר פוריות, ללא תלות בשימוש בתרופות פסיכוטרופיות. שימוש בתרופות פסיכוטרופיות לא הראה פגיעה בכושר הפוריות.

Yael I. Nillni, Amelia K. Wesselink, Jaimie L. Gradus, Elizabeth E. Hatch, Kenneth J. Rothman, Ellen M. Mikkelsen, Lauren A. Wise. Depression, anxiety, and psychotropic medication use and fecundability, American Journal of Obstetrics and Gynecology, 2016; DOI:10.1016/j.ajog.2016.04.022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן