במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, הגדול ביותר מסוגו עד כה, מהם עולה כי אין עליה משמעותית בשיעור תופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בעקבות טיפול ב- Varenicline או Bupropion בהשוואה למדבקת ניקוטין או פלסבו בקרב מעשנים עם ובלי הפרעה פסיכיאטרית קודמת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלה חשש בנוגע לבטיחות נוירו-פסיכיאטרית של טיפולים תרופתיים להפסקת עישון. לאור זאת, וכן מאחר והיעילות של הטיפולים השונים מבוססת על השוואות עקיפות בלבד ואין נתונים אודות הבטיחות והיעילות בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות, הם ביקשו להשלים הערכה של פרופיל היעילות והבטיחות של Varenicline, Bupropion אל מול מדבקת ניקוטין ופלסבו להפסקת עישון.

מדובר במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו ומבוקר טיפול פעיל (מדבקת ניקוטין; 21 מ”ג ביום עם התאמת מינון) להערכת Varenicline (1 מ”ג, פעמיים ביום) ו-Bupropion (150 מ”ג, פעמיים ביום) למשך 12 שבועות עם מעקב בן 12 שבועות נוספים ללא-טיפול, שנערך ב-140 מרכזים ב-16 מדינות בין 30 בנובמבר, 2011, ועד 13 בינואר, 2015. 

המשתתפים היו מעשנים בעלי מוטיבציה להפסיק לעשן, עם או בלי הפרעות פסיכיאטריות, שקיבלו ייעוץ קצר בנושא הפסקת עישון בכל ביקור. תוצא הסיום העיקרי היה היארעות תוצא משולב של אירועים חריגים נוירו-פסיכיאטריים בדרגה בינונית וחמורה. תוצא היעילות העיקרי היה עדות ביוכימית להימנעות ממושכת מעישון בשבועות 9-12.

מדגם המחקר כלל 8,144 חולים, מתוכם 4,116 עם הפרעה פסיכיאטרית (4,074 נכללו בניתוח להערכת בטיחות הטיפולים) ו-4,028 ללא הפרעות פסיכיאטריות (3,984 נכללו בניתוח להערכת בטיחות הטיפולים).

במדגם המשתתפים ללא הפרעה פסיכיאטרית, 13 מבין 990 מטופלים ב- Varenicline (1.3%) דיווחו על תופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בדרגה בינונית וחמורה, כמו גם 22 מבין 989 (2.2%) מטופלים ב-Bupropion, 25 מבין 1,006 (2.5%) מטופלים במדבקת ניקוטין ו-24 מבין 999 (2.4%) המטופלים בפלסבו. ההבדלים בסיכון בין Varenicline ופלסבו ובין Bupropion ופלסבו לתופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בדרגה בינונית וחמורה עמדו על 1.28- ו-0.08-, בהתאמה; ההבדלים בסיכון בהשוואה למדבקת ניקוטין עמדו על 1.07- ו-0.13, בהתאמה.

במדגם המשתתפים עם הפרעה פסיכיאטרית, תופעות לוואי נוירו-פסיכיאטריות בדרגה בינונית וחמורה תועדו ב-67 מבין 1,026 משתתפים (6.5%) שטופלו ב- Varenicline, 68 מבין 1,017 משתתפים (6.7%) שטופלו ב-Bupropion, 53 מבין 1,016 מטופלים במדבקת ניקוטין (5.2%) ו-50 מבין 1,015 מטופלים בפלסבו (4.9%).  ההבדלים בסיכון בין Varenicline לבין פלסבו ובין Bupropion לבין פלסבו עמדו על 1.59 ו-1.78, בהתאמה; ההבדלים בסיכון בהשוואה למדבקת ניקוטין עמדו על 1.22 ו-1.42, בהתאמה.

בקרב מטופלים ב- Varenicline תועדו שיעורי גמילה גבוהים יותר, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכויים של 3.61), מדבקת ניקוטין (1.68) ו-Bupropion (1.75). שיעורי הגמילה היו גבוהים יותר בקרב מטופלים ב-Bupropion ומדבקת ניקוטין, בהשוואה למטופלים בפלסבו (יחס סיכויים של 2.07 ו-2.15, בהתאמה).

בקרב כלל המשתתפים במחקר, האירועים החריגים הנפוצים ביותר לפי קבוצת הטיפול כללו בחילות (Varenicline, 25%), נדודי שינה (Bupropion, 12%), חלומות חריגים (מדבקת ניקוטין, 12%) וכאבי ראש (פלסבו, 10%). לא תוארו הבדלים בהשוואות יעילות הטיפול בין שני המדגמים.

החוקרים כותבים כי Varenicline נמצא יעיל יותר מפלסבו, מדבקת ניקוטין ו-Bupropion כטיפול שנועד לסייע בהפסקת עישון, כאשר Bupropion ומדבקת ניקוטין היו אמצעים יעילים יותר מפלסבו. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על כך שאין הבדל בסיכון לאירועים נוירו-פסיכיאטריים בין Varenicline או Bupropionולמדבקות ניקוטין.

The Lancet, April 22, 2016

חברת פייזר, יצרנית הצ’מפיקס פירסמה באתר הבינ”ל שלה הודעה בנושא המחקר בו היא מציינת שמדובר במחקר הקליני הגדול ביותר של תרופות מאושרות לגמילה בעישון, מחקר ה-EAGLES ( ר”ת של Evaluating Adverse Events in a Global Smoking Cessation Study) אשר נועד לבחון את הבטיחות הנוירו-פסיכיאטרית של הטיפולים המאושרים כיום לגמילה מעישון. בהודעה מציינת פייזר כי מסקנת החוקרים היא שלא הייתה עלייה ביעדי המחקר הבטיחותיים המרכזיים שכללו אירועים נוירופסיכיאטריים רציניים בטיפול עם צ’מפיקס או בופרופיון בהשוואה לפלציבו ומדבקות ניקוטין. בהודעה מדגישה פייזר שכמחצית מהמשתתפים במחקר היו עם הסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות שכללו דיכאון, הפרעה ביפולארית, חרדה והפרעות פסיכוטיות.

בהודעת פייזר מדגישים גם תוצאות היעילות בהשגת גמילה, וגמילה מתמשכת,  שגם נבדקו במחקר ה-EAGLES , הראו שהמטופלים בצ’מפיקס (עם או בלי היסטוריה של אירועים פסיכיאטריים) השיגו שיעורי גמילה גבוהים יותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך יותר בהשוואה למטופלים בבופרופיון או מדבקות ניקוטין.

בהודעת פייזר מצוטט החוקר הראשי, פרופ’ רוברט אנתנלי (פרופ’ לפסיכיאטריה מאונ’ קליפורניה בסאן דייגו) האומר:  “מחקר זה מציג חדשות חשובות לרופאים ולמעשנים העשויות לסייע להם לקבל החלטה מודעת באשר לבחירת הטיפול לגמילה מעישון” .

המנהלת הרפואית של פייזר, ד”ר פרדה לואיס הלל מוסיפה ש”עישון מהווה עדיין את אחת הסיבות המובילות הניתנות למניעה למוות ברחבי העולם, והתועלת של גמילה היא מיידית וניכרת. ממצאים אלה מה-EAGLES המבוססים על עדויות רחבות אשר מאפיינות את הבטיחות הנוירופסיכיאטרית והיעילות של צ’מפיקס, תומכים בכך שהצ’מפיקס מהווה חלופה טיפולית חשובה עבור אנשים המעוניינים להיגמל מעישון” .

להודעת פייזר