מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי (IHRC): מדינת ישראל מדורגת במקום ה-3 בעולם בענף תיירות רפואית בשנת 2016 (איגוד לשכות המסחר)

מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי ( (IHRC ,פרסם סקירה עדכנית לשנת 2016 בדבר דירוג תיירות רפואית בעולם. מהסקירה עולה כי מדינת ישראל שומרת על המקום השלישי בעולם (כמו בשנת 2015, ו-2014), עם ציון משוכלל של 73.91, כשבמקום הראשון דורגה קנדה עם ציון של 76.62, במקום השני בריטניה עם ציון 74.87, במקום הרביעי סינגפור בציון 73.56, והודו עם ציון 72.10 במקום החמישי.

דירוג בינלאומי למדינות בענף תיירות רפואית לשנת 2016




























דירוג עולמי


מדינה


ציון


1


קנדה


76.62


2


בריטניה


74.84


3


ישראל


73.91


4


סינגפור


73.56


5


הודו


72.10

בניתוח הפרמטרים עליהם התבסס הדירוג, עולה כי מדינת ישראל מוקמה במקום הראשון באיכות הציוד והשירותים בציון 81.6, במקום ה-4 בסביבת היעד בציון 67.56, ובמקום ה-11 עם ציון 72.58 בתעשיית תיירות רפואית (www.medicaltourismindex.com/destination/israel ).

פרמטרים לדירוג עולמי של תיירות רפואית בישראל בשנת 2016
























פרמטר


דירוג עולמי לישראל


ציון


איכות ציוד ושירותים


1


81.6


סביבת יעד


4


67.56


תעשיית תיירות רפואית


11


72.58


ציון כולל


3


73.91

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר, “נתוני מרכז מחקר הבריאות הבינלאומי, מחדדים את עמדתנו לאורך השנים, כי מדינת ישראל הינה מעצמה בענף התיירות הרפואית. כיום מגיעים לישראל מעל 30,000 איש כל שנה לטיפולים וניתוחים רפואיים מורכבים, ומספר כפול מזה של תיירי מרפא/החלמה שמגיעים בעיקר לים המלח. תיירים רפואיים מגיעים לישראל לא רק ממדינות מזרח אירופה והגוש הסובייטי לשעבר, אלא גם מהרבה מדינות ערב (לרבות מדינות להן אין קשרים דיפלומטיים עם ישראל), מדינות אפריקה, ואפילו מערב אירופה וארה”ב. בקרוב אנו אמורים לראות במדינת ישראל תיירים רפואיים שמגיעים מסין, וכבר הגיעו לישראל מספר משלחות של רופאים סיניים כדי להכיר מקרוב את בתי החולים ורמת הרפואה בישראל. בשנה החולפת יצאו כ-40 מיליון סינים לטיפולים רפואיים בעולם, בהיקף כספי של 50 מיליארד . אם נשכיל להביא תיירים רפואיים מסין לישראל, הרי שכלכלת המדינה תצמח לאין ערוך.”

סולומון ציין “כי למרות הירידה בתיירות רפואית שמגיעה לישראל מרוסיה ואוקראינה, הרי שישנה מגמת עליה בתיירות רפואית ממדינות אחרות. ישראל כמדינת קיבוץ גלויות, נהנית גם מרופאים באיכות גבוהה, גם מציוד רפואי מהמשוכללים בעולם, וגם מרופאים דוברי שפות רבות, בכללם ערבית, רוסית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וכדומה, מה שמסייע בהבאת תיירים רפואיים, שלרוב מרגישים נוח להיות מטופלים על-ידי רופאים שדוברים את שפתם.”

הנתונים הוצגו בשבוע שעבר בכנס שקיימה האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבלשכת המסחר, שעסק בעתיד ענף התיירות הרפואית, בהשתתפות חברי כנסת, רופאים, רוקחים ובתי מרקחת, נציגי קופות חולים, נציגי הסתדרות הרופאים ועוד.

עו”ד דן כרמלי, המשנה למנכ”ל איגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “חברות התיירות הרפואית, הן חלק חשוב במגזר ייצוא השירותים במשק הישראלי. מדובר בחברות שמייצרות מקומות עבודה, מניעות את גלגלי המשק, מגבירות את הצריכה גם בענפי המשק הקשורים בתיירות וגם בענפים הקשורים בשירותי בריאות. כאשר חברות התיירות הרפואית מביאות תייר לישראל כולנו נהנים מכך – נכנס מט”ח למשק, אוצר המדינה מקבל הרבה יותר הכנסות ממיסים, אזרחי ישראל נהנים מרפואה איכותית שניתנת להם באמצעות מכשור מתקדם ומתקנים משופרים, ובאמצעות רופאים מומחים, וכל זאת בזכות הכסף שמשלמים התיירים הרפואיים.”

מרק כצנלסון, יו”ר האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבאיגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “אנחנו נמצאים בצומת דרכים לא פשוטה כאשר מצד אחד מדינת ישראל כמעצמה בתחום התיירות הרפואית מייצרת אלפי מקומות תעסוקה, מכניסה מאות מיליונים לקופת במדינה, ומשפרת את תדמית המדינה בעולם. אך מצד שני, משרד הבריאות מקדם חקיקה שעלולה בבת אחת לחסל את הענף כולו, שקם מיוזמה פרטית ומגלגל מחזור שנתי של מעל 1.5 מיליארד . אסור שמשרד הבריאות יפגע בקידום חברות התיירות הרפואית, שהן מנוע צמיחה בישראל. קריטי במיוחד עכשיו להגן על החברות מאחר ואנו פועלים בימים אלה להביא לארץ תיירות רפואית מסין, שתשפיע משמעותית על תקציב בתי החולים ותגדיל את הכנסות המדינה, מה שיסייע לתקציב הבריאות של מדינת ישראל. אנחנו לא מתנגדים להסדרה של תחום התיירות הרפואית, להיפך, אנחנו בעד. אך צריך לוודא שההסדרה לא תהפוך להכבדה. אסור להגיע למצב שבו לחברות לא תהיה מוטיבציה להמשיך ולפתח תחום כלכלי כה חשוב למדינת ישראל. עדיין קיימת העדפה איכותית לישראל, אך לתייר הרפואי יש אלטרנטיבות במדינות רבות בעולם, שלהן שירותי רפואה מתקדמים כמו ישראל.”

ח”כ יואל רזבוזוב, ממפלגת יש עתיד, ציין באירוע כי “אני מאמין בפוטנציאל הגדול ובחשיבות הרבה של תחום התיירות הרפואית בישראל. חברות התיירות הרפואית בישראל הקימו לבדן את הענף, פיתחו אותו והגיעו להצלחה מרשימה. זאת על אף התחרות מול חברות גדולות ממדינות שונות בעולם. החוק שמוצע כרגע עשוי להוות פגיעה בענף. נכון שיש צורך בעידוד, בתקצוב ובאסדרה של התחום מצד הממשלה, אך אסור שיתקבלו החלטות באופן חד-צדדי. לכן אני משוכנע שנציגים של האגודה לתיירות רפואית חייבים להיות מעורבים בנושא בכל שלבי החקיקה והאסדרה.”

ח”כ עודד פורר, ממפלגת ישראל ביתנו ויו”ר השדולה בכנסת לקידום המסחר בישראל ומעבר לים, אמר באירוע כי “התיירות הרפואית הינה ענף חשוב למדינת ישראל שמייצר מקומות עבודה, מייצר עוד עסקים ומשפר גם את השירותים הרפואיים של אזרחי ישראל. הסדרת הענף באמצעות חקיקה הינה צעד ראוי, אבל אסור שתקודם חקיקה מבלי שהעוסקים בנושא שותפו בתהליך. הצעת החוק כפי שהונחה כרגע עלולה לחסל את הענף וזו לא מטרת החקיקה. ישראל ביתנו ואני כחלק מהסיעה, נמשיך לעקוב אחר הנושא, כפי שאנו עושים כבר תקופה ארוכה, על מנת שנוודא שהחקיקה תסייע לפיתוח הענף ולא לחיסולו.”

ח”כ נורית קורן, ממפלגת הליכוד, ציינה באירוע כי “כחברת כנסת בועדת עבודה, רווחה ובריאות של הכנסת, ראינו כי כל פעם שמגיעה רפורמה חדשה, אז יש מישהו שמשלם על כך, ולרוב אלו הם אזרחי ישראל. התיירות הרפואית עושה שירות גדול למדינת ישראל, וההכנסות ממנה מצילות את בתי החולים בישראל. ראינו בוועדת העבודה של הכנסת, כי מדד הבריאות לא השתנה מעל לעשור, וקופות החולים משתמשים בתקציב לכיסוי גירעונות, כך שאם לא יהיו תיירים רפואיים המערכת תקרוס. חשוב גם לפתח את ענף התיירות הרפואית בים המלח, ונרצה לראות בעתיד בתי חולים לצד בתי המלון בים המלח, בהם יכולים תיירים לעבור טיפולים שונים.”

ד”ר תמי קרני, יו”ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, ציינה באירוע כי “ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית ישבה שעות רבות לקביעת קוד אתי לתיירות רפואית. רצינו שתיירים רפואיים יקבלו את הרפואה הטובה ביותר שיכולה מדינת ישראל להציע, בכדי שיהיו שגרירים של רצון טוב בעולם. משכך, קבענו כי חברת תיירות רפואית לתפעל על-פי קוד אתי, ותהיה חייבת לקבוע את תוכנית הטיפולים והתשלום של התייר הרפואי, כדי שלא יקבעו טיפולים מיותרים. ראינו גם שפעמים רבות מגיעים לישראל אנשים קשיי יום לקבלת טיפולים רפואיים, והיה חשוב לנו לקבוע קוד אתי לחברות התיירות הרפואית, כדי לכבד את החולים והרופאים.”

רונן סולומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר אמר באירוע כי “תיירות רפואית מכניסה לישראל כ-1.5 מיליארד לשנה, ומזה לבתי החולים בישראל כ-500 מיליון בשנה, מה שמהווה כ-0.7% מהמימון של בתי החולים בישראל. אולם, מימון זה מאפשר לבתי החולים לרכוש ציוד רפואי חדיש, שאינו ניתן לרכישה מכספי משלם המיסים הישראלי או מהתקציב הממשלתי, כשמציוד חדיש זה, נהנים כלל אזרחי ישראל. תיירות רפואית מהווה כ-2% מסך התיירים הנכנסים לישראל, והיא פחות מ-1% מסך המטופלים בבתי חולים בישראל. אולם, תייר רפואי משאיר בקופת המדינה פי 6 הכנסה מתייר רגיל, שכן לרוב תיירים רפואיים שוהים בישראל תקופה ארוכה יותר והם מגיעים עם בני משפחתם. בניגוד לדעה הרווחת, עיקר העומס בבתי החולים הציבוריים הינו במחלקת מיון ומחלקות פנימיות, שהן פחות רלוונטיות לתיירות רפואית. תייר רפואי כלל לא תופס את מקומו של המטופל הישראלי, והוא מגיע לטיפולים בשעות ערב או סופי שבוע, שאינם רלוונטיים למטופלים ישראליים. תייר רפואי גם לא זוכה לקיצור תורים או בהעדפה על פני מטופל ישראלי, אלא הוא מגיע לישראל בסמוך למועד הטיפול שהזמין מראש.”

ליאור קרסקין, מנכ”ל האגודה הישראלית לתיירות רפואית שבאיגוד לשכות המסחר, אמר באירוע כי “לאור ההצלחה של מדינת ישראל בענף התיירות הרפואית העולמית, הרי שהתחלנו לפעול נמרצות לפתיחת הרפואה הישראלית למטופלים מסין, בייחוד לאור הרחבת הטיסות הישירות מסין לישראל. כיום סקטור התיירות הרפואית היוצא מסין הינו הגדול ביותר בעולם, והוא ממשיך לצמוח כל שנה. רוב המדינות המובילות בעולם בתחום התיירות הרפואית החלו לשווק עצמן בסין, ואנו בוחנים שיתופי פעולה עם סוכני תיירות רפואית בסין ובהונג-קונג, הוצאת משלחת תיירות רפואית ישראלית לסין, השתתפות בכנסים בסין וכדומה. בנוסף, בחודש מאי 2017 נערוך את הכנס הבינלאומי ראשון לתיירות רפואית בישראל, כשבכנס ישתתפו בכירים מענף התיירות הרפואית מהעולם, גורמי ממשל מישראל, מסין ומדינות נוספות. במהלך שלושת ימי הכנס נאפשר לגורמים רפואיים מהעולם להכיר מקרוב את המחלקות המובילות בבתי החולים בישראל, להכיר את חברות התרופות הישראליות, חברות לציוד רפואי בישראל, פיתוחים רפואיים בישראל, מכשור רפואי וכדומה.”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים סביב הניתוח (J Arthroplasty)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Arthroplasty דווח על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה בעלויות טיפול גבוהות יותר וסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים, כולל שבר סביב מפרק תותב ועירויים, בהשוואה לניתוח קונבנציונאלי להחלפת מפרק הירך. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים אודות כ-1.2 מיליון חולים (גיל […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח החלפת מפרק (J Arthroplasty)

    בחולים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה תועד סיכון מוגבר לסיבוכים משמעותיים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק, כולל דליריום, תסחיף ריאתי וסיבוכים תרומבואמבוליים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שבעה מחקרים שכללו 20,977 משתתפים עם וללא דום נשימה חסימתי בשינה, אשר עבדו ניתוח […]

  • מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלה הקשורה ל-IgG4 (או IgG4-Related Disease) חמורה יותר בקרב גברים, עם רמות ליפאז נמוכות יותר משמעותית ושכיחות גבוהה יותר משמעותית של מעורבות איברים, בהשוואה לנשים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 328 משתתפים (69% גברים) עם אבחנה של מחלה הקשורה […]

  • תוצאות טיפול ב-Semaglutide בטוח בחולי סוכרת לפני התערבות ניתוחית  (Diabetes Obesity & Metab)

    תוצאות טיפול ב-Semaglutide בטוח בחולי סוכרת לפני התערבות ניתוחית  (Diabetes Obesity & Metab)

    טיפול ב- Semaglutide אינו מביא לעליה בסיכון לדלקת ריאות לאחר-ניתוח בחולי סוכרת המופנים לניתוח אלקטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגרי חולים באונטריו, קנדה. החוקרים התמקדו בחולים עם סוכרת מסוג 2 בגילאי 66 שנים ומעלה שעברו ניתוח אלקטיבי עם הרדמה כללית או […]

  • האם הרדמה בהנחיית EEG עשויה לסייע במניעת דליריום לאחר-ניתוח? (JAMA)

    האם הרדמה בהנחיית EEG עשויה לסייע במניעת דליריום לאחר-ניתוח? (JAMA)

    במחקר ENGAGES-Canada, בחולים תחת הרדמה בהנחיית EEG ובאלו תחת טיפול סטנדרטי במהלך ניתוח לבבי תועדו שיעורים דומים של דליריום לאחר ההתערבות הניתוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. מחקר ENGAGES-Canada הינו מחקר אקראי שכלל 1,140 חולים בגילאי 60 שנים ומעלה שעברו ניתוח לבבי בארבעה בתי חולים הקנדה. המשתתפים חולקו באקראי להרדמה בהנחיית EEG […]

  • ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה ב-SCC מתקדם של העור (ACMS)

    ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה ב-SCC מתקדם של העור (ACMS)

    ניתוח Mohs עדיף על כריתה מקומית רחבה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש עורית בשלב מתקדם (Cutaneous Squamous Cell Carcinoma), כך על פי ממצאים ממחקר רטרוספקטיבי שהוצג בכנס השנתי של המכללה האמריקאית לניתוחי מוס 2024. התועלת של ניתוח Mohs נצפתה בכל מדדי התוצאה, כולל שיעורי הישנות, שליחת גרורות ותמותה. נתונים אלה תומכים בניתוח Mohs כאפשרות […]

  • כריתת אדרנל עקב הפרשת קורטיזול אוטונומית קלה עשויה לשפר את איכות העצם (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AACE)

    כריתת אדרנל עקב הפרשת קורטיזול אוטונומית קלה עשויה לשפר את איכות העצם (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AACE)

    כריתת אדרנל לא הובילה לשיפור צפיפות העצם במבוגרים עם הפרשה אוטונומית קלה של קורטיזול אך לוותה בעליה במדד TBS (או Trabecular Bone Score) בעמוד השדרה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AACE. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל מבוגרים עם הפרשה אוטונומית קלה של קורטיזול שהיו מיועדים לעבור ניתוח כריתת אדרנל בין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה