ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של Epidemiology, עולה כי בקרב גברים קשישים, לחשיפה מצטברת לרמות נמוכות של עופרת בחיי היום היום יש אפקט בלתי רצוי על תפקוד קוגניטיבי.
עדות, שפורסמה לאחרונה, הציעה כי הדבר יכול לקרות. אך טרם נחקר בדיוק איזה תחומים קוגניטיביים מושפעים.
החוקרים בדקו את הקשר בין ניקודים בבטרייה של מבחנים קוגניטיביים במשך הזמן ובין חשיפה מצטברת לעופרת בקרב תת קבוצה של נבדקים במחקר Normative Aging (מחקר של קשישים הגרים בקהילה). ריכוזי העופרת בדם ובעצם נמדדו משנת 1991 ועד 1999ואילו בדיקה קוגניטיבית בוצעה משנת 1993 ועד 2001.
סך של 1089 גברים בגיל ממוצע של 68.7 עם מדדי עופרת בדם השלימו לפחות מבחן קוגניציה אחד. מתוכם, ל-761 גברים גם היו מדידות של עופרת בעצם. ל-69% מהגברים הייתה לפחות בדיקה חוזרת אחת בערך 3.5 שנים מאוחר יותר.
חציון ריכוז העופרת בדם בנקודת ההתחלה היה 5 g/dL. חציון ריכוזי העופרת בפטלה ובטיביה היו 25 ו-20 g/g מינרל עצם בהתאמה. למטופלים, שעברו מבחן קוגניטיבי שני, היו ריכוזי עופרת נמוכים במקצת בפטלה ובטיביה וניקודים גבוהים במקצת בכל המבחנים הקוגניטיביים בהשוואה למטופלים, ללא מבחן קוגניטיבי שני.
החוקרים דיווחו כי נמצאו קשרים בין ביו מרקרים שונים לחשיפת לעופרת ובין ניקודים במבחנים קוגניטיביים.
רמות עופרת בדם היו בקורולציה הפוכה עם ניקודי אוצר מילים. מעל ריכוזים של 10 g/dL, הניקודים ירדו בנקודה עבור כל עליה של g/dl ברמת העופרת. אך תוצאה זו לא נשמרה כשהמתגוררי חוץ הוצאו מהמחקר.
ככל שרמת העופרת בעצם עלתה, השינוי ביכולות הורע עם הזמן בכמעט כל המבחנים. האפקטים הכי חזקים נראו בניקודי יכולות ובזמן תגובה במבחנים visuospatial / visuomotor.
לדוגמא, עם העלייה ברמות של עופרת בפטלה (עד 60 g/g), זמן התגובה הורע במהלך הזמן במבחן השוואה-תבנית.
החוקרים מסכמים ואומרים כי התוצאות שלהם מבוססות על אינטרוול מבחן של 3.5 שנים בלבד. אפשרי שמעקב הנמשך על תקופות ארוכות יותר יוכל לחשוף אפקטים (אולי חזקים יותר).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!