המחקר הנוכחי בחן את שיעורי הדיכאון והחרדה בקרב סטודנטים שנכנסו לבית הספר לרפואה, לפני פתיחת הלימודים. הסטודנטים שהחלו את דרכם בבית הספר לרפואה דיווחו כי דאגותיהם סבבו סביב נושאים כלכליים, יומיומיים, אקדמיים ומגבלות הזמן.

מעניין לציין, כי מאפייני הסטודנטים מבחינת המגדר, המצב המשפחתי והמוצא האתני, השפיעו על אופי הדאגות עליהם דיווחו הסטודנטים.

ממדדי הדיכאון והחרדה עולה כי המצב האמוציונלי של סטודנטים בתחילת דרכם בבית הספר לרפואה, דומה לזה שבאוכלוסיה הכללית.

מהתוצאות עולה כי מערכת השעות הקפדנית בלימודי הרפואה עשויה לשחק תפקיד חשוב בעליה בשכיחות תסמיני הדיכאון והחרדה בקרב הסטודנטים במהלך לימודי הרפואה. יתרה מזאת, סטודנטים המתחילים את דרכם בתחום הרפואה חוששים מלכתחילה מלימודי הרפואה ומצויים בתהליך בו מצפים לערוך את השינויים הדרושים, בהתאם לאתגרים הניצבים לפניהם.

החוקרים קוראים להשקיע זמן ומאמצים בתוכניות למניעה כבר בשלבים מוקדמים במסגרת החינוך הרפואי, ולתת תשומת לב למגוון הדאגות של הסטודנטים, החל מהחששות האקדמיים, ועד ליחסים בין-אישיים ודאגות כלכליות.

Psychol Health Med. 2007 Jan;12(1):31-9.

לידיעה ב-Pubmed