ממחקר חדש עולה כי Rofecoxib, אך לא Celecoxib, קשור בסיכון מוגבר לאוטם לבבי ראשוני. עם זאת, חולים עם אוטם לבבי קודם עשויים להיות בסיכון מוגבר להתפתחות אוטם נוסף במידה ויקחו את הטיפול.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא. לדבריהם, מחקרים קודמים שבחנו את תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות של מעכבי COX-2 סלקטיבים,ברובם, לא כללו חולים עם סיפור קודם של MI.
במחקר הנוכחי נבדקו הנתונים של למעלה מ-125,000 נבדקים, בגיל ממוצע של 75 שנים, שטופלו ב-NSAID בין ינואר 1999 ויוני 2002. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 2.3 שנים, 3423 נבדקים פיתחו MI ומולם הותאמו ל-68,456 ביקורות. התוצאות הלבביות במשתמשי NSAID הושוו עם אלו של נבדקים שלא נטלו טיפול ב-NSAID בשנה שלפני האירוע הראשוני.
יחס שיעור האוטמים הלבביים תחת Rofecoxib עמד על 1.59 בחולים עם MI בעבר ו-1.23 באלו ללא סיפור של אוטם לבבי קודם. יחס השיעור תחת Celecoxib עמד על 1.40 לאוטם חוזר, אך לא משמעותי (RR=1.03) עבור אוטם לבבי ראשון.
בשל חוסר עוצמה סטטיסטית, החוקרים לא יכלו לקבוע את השפעת טיפול ב-NSAID על הסיכון להישנות MI, קשרי מנה-תגובה, או באם היתה אינטראקציה עם אספירין.
לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שבחן בפירוט את השפעות אוטם לבבי קודם על הסיכון הלבבי הנלוה לטיפול במעכבי COX-2. הם קוראים לערוך מחקר רנדומלי גדל בכדי להעריך ולהבין טוב יותר את הבטיחות הקרדיווסקוליות של Celecoxib, וטיפולי NSAID מקובלים באוכלוסיה זו בסיכון גבוה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!