ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Annals of the Rheumatic Disease, עולה כי טיפול רציף ב-Celecoxib מביא לתוצאות טובות יותר מטיפול אינטרמיטנטי, בחולים עם אוסטיאורתריטיס (OA) של הברך או הירך. עם זאת, ההבדלים אינם משמעותיים.

החוקרים שיערו כי טיפול אינטרמיטנטי עשוי לצמצם את תסמיני OA, ללא תופעות הלוואי הקשורות בטיפול רציף. בחולי OA, חשוב תחילה לנסות לשלוט בתסמינים ובסימנים בגישת טיפול אינטרמיטנטי.

בכדי לבחון את הנושא, החוקרים עקבו אחר 123 חולים שחולקו באקראי לטיפול רציף או אינטרמיטנטי ב- Celecoxib במינון 200 מ”ג. כל הנבדקים טופלו למשך 7 ימים לפחות, והמשיכו את הטיפול עד שתסמיני החמרת OA חלפו או לאחר 21 ימים, לכל היותר.

בהעדר החמרה של המחלה, חולים בקבוצת הטיפול הרציף המשיכו טיפול ב- Celecoxib למשך 24 שבועות. המשתתפים בקבוצת הטיפול האינטרמיטנטי החליפו לטיפול פלסבו וטיפול אקטיבי שימש רק במהלך החמרת OA.

ב-24 השבועות לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות. עם זאת, חולים בקבוצת הטיפול האינטרמיטנטי נטלו 0.68 כדורים יומיים כטיפול הצלה, לעומת 0.50 כדורים שנטלו חולים בקבוצת הטיפול הרציף. יתרה מזאת, 15% מהחולים בקבוצת הטיפול האינטרמיטנטי נשרו מהמחקר בשל כישלון טיפול, לעומת 8% מהחולים בקבוצת הטיפול הרציף.

בנוסף, מספר גדול יותר של מטופלים בקבוצת הטיפול הרציף, בהשוואה למטופלים בקבוצת הטיפול האינטרמיטנטי, דירגו את הטיפול שנטלו כטוב או טוב מאוד. עם זאת, החוקרים מציינים כי מניסיונם עולה כי מרבית החולים מעדיפים את גישת הטיפול האינטרמיטנטי. לסיכום, טיפול אינטרמיטנטי מביא לתוצאות החיוביות הדרושות, ללא הצורך בנטילת כמויות גדולות של תרופות.

Ann Rheum Dis 2007;66:99-106.

לידיעה במדסקייפ