אי-ספיקת כליות חריפה אינה נפוצה יחסית בילדים עם רבדומיוליזיס (מתוך Pediatrics)

ממחקר חדש עולה, כי הסיבות לתמס שריר (רבדומיוליזיס) בילדים שונות מאלה של חולים מבוגרים, וכי הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה הינו נמוך בהרבה בקרב ילדים.

במסגרת המחקר, ביצעו החוקרים סקירה רטרוספקטיבית במטרה לאתר ילדים עם רמות creatinine kinase גבוהות מ- 1000 IU/L, שהגיעו לחדר מיון בין השנים 1993-2003.

סה”כ אותרו 210 חולים. 191 נמצאו מתאימים (128 זכרים ו-63 נקבות, גיל חציוני 11 שנים). התסמינים השכיחים ביותר כללו כאבי שרירים (45%), חום (40%), תסמיני זיהום ויראלי (39%) וחולשת שרירים (38%). הסיבות השכיחות ביותר לרבדומיוליזיס היו דלקת שרירים נגיפית (38.2%) וטראומה (25.7%).

מתוך 37 חולים עם רמות creatinine kinase גבוהות מ- 6000 IU/L, שישה היו עם מחלה מטבולית תורשתית או עם דרמטומיוזיטיס לא מאובחנת, בהשוואה ל-10 מתוך 154 חולים עם רמות creatinine kinase של IU/L 1000-5999.

אי-ספיקת כליות חריפה נצפתה בתשעה (5%) מתוך 191 החולים. מבין אלה שהיו עם תוצאות התחלתיות של פחות מ- 2+ בבדיקת הסטיק לנוכחות heme בשתן, אף אחד לא פיתח אי-ספיקת כליות חריפה, לעומת תשעה מתוך 44 החולים שהיו עם רמות heme גבוהות בשתן.   

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי הפתוגנזה של רבדומיוליזיס בילדים היא שונה למדי מזאת המדווחת בספרות עבור מבוגרים. הם מציינים את השיעור הנמוך של אי-ספיקת הכליות החריפה, ואת העובדה שתוצאה נמוכה מ- 2+ בבדיקת סטיק לנוכחות heme בשתן, מצביעה על סיכון מופחת לפתח אי-ספיקת כליות חריפה.

Pediatrics 2006;118:2119-2125

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן