מן המקובלות היא כי חוסמי אלפה שווים ביעילותם בטיפול בהפרעות השתנה על רקע הגדלת הערמונית. ולכן מקובל כי התרופות נבדלות ביניהן רק בתופעות הלוואי שלהן. המאמר מעניין כי הוא משווה “ראש בראש” יעילות ובטיחות של tamsulosin לעומת doxazosin במחקר פתוח במשך 6 שבועות. ולדעתם ה tamsulosin היה יעיל יותר בטיפול בהפרעות ההשתנה.
בעבודה נכללו 101 גברים עם הפרעות השתנה. החולים עברו הערכה על ידי שאלון ה IPPS, פלומטריה ( Qmax, average urinary flow (Qave) ) ושארית שתן. חולים עם IPSS גבוה מ 13, שיא זרימה פחות מ 15 מ”ל לשניה ושארית שארית קטנה מ 100 מ”ל נכללו. החולים חולקו אקראית לקבוצה ( 50) שטופלה בכדור שנלקח בבקר של tamsulosin 2 מ”ג. ולקבוצה (51) שטופלה בכדור doxazosin 2 מ”ג שנלקח בערב לפני השינה.
מידי שבועיים החולים הוערכו ובכל ביקור דווח על תופעות לוואי ובוצעו מדידות לחץ דם ודופק. הקבוצות היו דומות מבחינת כל המדדים כולל גיל, גודל ערמוני, PSA ומדדים דמוגרפיים.
בשתי הקבוצות נרשמה ירידה IPSS ביותר מ 20%.
אבל שינוי משמעותי סטטיסטי במדדים האוביקטיביים של הפלומטריה ושארית השתן נרשמה רק בקבוצת tamsulosin 2 מ”ג. בקבוצה זו לא נרשמו גם שינויים בלחץ הדם ודופק.
ה- tamsulosinהייתה נסבלת היטב ורק ן ב 3 (6%) מהמטופלים ב tamsulosin 2 מ”ג, לעומת 11 (22%) מהמטופלים ב doxazosin 2 מ”ג , נרשמו תופעות לואי חריגות (סחרחורת) .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!