האם טיפול ב-NSAID מעלה את הסיכון לאישפוז עקב אי-ספיקת לב? (Heart)

מחקר חדש מצא כי טיפול ב-NSAID מעלה את הסיכון לאישפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב. באופן דומה, טיפול ב-NSAID עלול להחמיר אי-ספיקת לב קיימת.

הממצאים החדשים, שמקורם במחקר מקרה-ביקורת, תומכים בממצאים ממחקרים אפידמילוגיים קודמים שקשרו בין טיפול ב-NSAID וסיכון מוגבר לאירועי אי-ספיקת לב, אישפוז עקב אי-ספיקת לב, והתדרדרות אי-ספיקת לב. החוקרים מאמינים כי חסימת ייצור פרוסטגלנדינים מביאה לעליה בתנגודת הסיסטמית וירידה בפרפוזיה הכלייתית, המעלים את הסיכון לאי-ספיקה לבבית.

החוקרים העריכו את השימוש ב-NSAID בקרב 1396 חולים שאושפזו לראשונה בשל אי-ספיקת לב, בין 1997 ו-2000, ו-5000 ביקורות.

שיעור האישפוזים עקב אי-ספיקת לב עמד על 2.7 ל-1,000 שנות אדם. גורם הסיכון החזק ביותר לאישפוז ראשון היה אבחנה קודמת של אי-ספיקת לב, שהעלתה את הסיכון פי 7.3.

לאחר תיקנון למספר ערפלנים, נמצא קשר בין טיפול ב-NSAID ועליה של 30% בסיכון לאישפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב. לא נמצאו השפעה של המינון או משך הטיפול שניתן.

מטופלי NSAID עם אי-ספיקת לב קיימת, היו בסיכון גבוה פי 8.6 לאישפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה ולא סבלו מאי-ספיקת לב בעבר.

החוקרים מסכמים כי אי-ספיקת לב היא סיבה שכיחה לתחלואה ותמותה בקשישים, ואפילו עליה קטנה בסיכון, עלולה להגדיל משמעותית את עומס המחלה באוכלוסיה הכללית. מסיבה זו, יש לשקול בזהירות טיפול ב-NSAID בחולים בסיכון גבוה לאישפוז בשל אי-ספיקה לבבית, דוגמאת אלו עם אי-ספיקת לב קלינית קודמת, סוכרת, אי-ספיקת כליות, או טיפול בתרופות כנגד יל”ד.

Heart 2006;92:1610-1615.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן