מחקר חדש חושף, כי קיים סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, באנשים מתחת לגיל 60 עם איבוד של יותר מ-4 מ”מ בעצם האלבאולרית (העצם שמחזיקה את השיניים בפה), כתוצאה ממחלת חניכיים.
תוצאות המחקר הראו, כי משתתפים עם מחלת לב כלילית היו בעלי סמנים רבים יותר למחלת חניכיים, כולל אובדן של העצם האלבאולרית, נסיגת חניכיים ודימום, בהשוואה לקבוצה ללא מחלת לב כלילית.
המחקר ייחודי בכך שהוא הראשון לכלול גם אובדן עצם אלבאולרית וגם נסיגת חניכיים כמדדים למחלת חניכיים. אובדן עצם אלבאולרית התגלה רק לאחרונה כמשתנה הפריודונטלי בעל הקשר החזק ביותר למחלת לב כלילית.
הקשר בין מחלת חניכיים ומחלת לב כלילית נובע ככל הנראה מכך, שזיהום כרוני והתגובה הדלקתית הנובעת ממנו, עלולים להיות מעורבים בהתחלה ובהתקדמות של טרשת עורקים.
מספר מנגנונים חשודים כמעורבים. מנגנון אחד הוא שחיידק פריודונטלי פולש ישירות לדופן העורק, מנגנון אחר מדבר על כך שתוצרי החיידק מהכיס הפריודונטלי מפעילים השפעה סיסטמית על התפתחות טרשת עורקים, המבוססת על המערכת החיסונית.
זהו אחד ממחקרים רבים, המציעים כי התפשטות החיידקים ותוצריהם מהנגע הפריודונטלי לזרם הדם עלולים לתרום למחלת לב כלילית. עם זאת, עדיין לא ברור האם הקשר בין מחלת חניכיים ומחלת לב כלילית הוא סיבתי. עד שנדע יותר, חשוב שאנשים יתייעצו עם רופא השיניים שלהם לגבי בריאות החניכיים שלהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!