חשיבות זריקות קורטיקוסטרואידים בטיפול יעיל בחולים עם מרפק טניס (BMJ Online First)

מחקר חדש מצא כי זריקות קורטיקוסטרואידים מביאות להקלה מהירה יותר מפיזיותרפיה בתסמיני מרפק טניס (Tennis Elbow). עם זאת, ההשפעה חולפת במהרה, ולאחר שנה אחת, חולים שעברו טיפולי פיזיותרפיה קצרים או טיפול תומך בלבד דיווחו על תוצאות טובות יותר, עם שיעורי הישנות נמוכים יותר, בהשוואה לחולים שטופלו בזריקות סטרואידים.

לאור חוסר העדויות בנושא הטיפול במרפק טניס, החוקרים ערכו מחקר שכלל חולים מבוגרים עם מרפק טניס של 6 שבועות או יותר (חציון של 22 שבועות). כל המשתתפים קיבלו עלונים עם עצות פרקטיות לטיפול עצמי.

65 המשתתפים שחולקו באקראי לקבוצת הטיפול בזריקות טופלו ב-1 מ”ל של 1% Lidocaine ו-10 מ”ג של Trimacinolone Acetonide, אותם ניתן היה לתת שוב במקרה הצורך. 66 חולים חולקו לקבוצת הטיפול הפיזיותרפי, שכלל 8 מפגשים בני 30 דקות, במהלך 6 שבועות, באמצעות תרגילים המכוונים למרפק, בנוסף להוראות לביצוע פעילויות בבית, רצועת תנגודת ועלון ובו הוראות לביצוע הפעילות הגופנית.

החוקרים הורו ליתר 67 החולים להמתין ולחכות, עם נטילת הטיפולים הזמינים במידת הצורך, דוגמאת משככי כאבים הנמכרים ללא מרשם רופא, חום, קור, או תומכנים.

בשבוע 6, 78% מהמשתתפים שטופלו בזריקות דיווחו על הצלחה במדדים העיקריים שנבדקו במחקר כוח אחיזה ללא כאב, ושיפור גלובאלי. תוצאות דומות נרשמו בקרב 65% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי, ו-27% מהמשתתפים בקבוצת ההמתנה.

החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בנושא הקצאות לטיפול בין משתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי ובין אלו בקבוצת ההמתנה, בעוד שבאלו בקבוצת הטיפול בזריקות סטרואידים נרשמו תוצאות גרועות יותר בטווח הארוך. שיעורי ההצלחה שהוגדרה כשיפור ניכר או החלמה מלאה עמדו על 94%, 90% ו-68%, בהתאמה. שיעור ההישנות היה הגבוה ביותר בקרב משתתפים מקבוצת הטיפול בזריקות סטרואידים (72%), לעומת 8% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הפיזיותרפי ו-6% מקבוצת ההמתנה.

החוקרים מאמינים כי שיעור ההישנות הגבוה בעקבות זריקות סטרואידים נובע בחלקו משימוש יתר במרפק, לאור ההקלה המהירה של הטיפול. הם מסכמים וכותבים כי בהניתן הייעוץ הנכון, Tennis Elbow הוא מצב המגביל את עצמו וחולף במרבית המקרים תוך 52 שבועות.

BMJ Online First 2006

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן