מחלת כליה כרונית צריכה לעודד הערכה של גורמי סיכון קרדיווסקולרים (מתוך Archives of Internal Medicine)

מידע חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Archives of Internal Medicine, ואשר מגיע ממחקר Framingham Heart, מאשר שלחולים עם CKD (מחלת כליה כרונית) יש שכיחות גבוהה יותר של גורמי סיכון קרדיווסקולרים בהשוואה לנבדקים ללא מחלת כליה והם פחות עתידים להיות בעלי שליטה אופטימאלית במצבים נלווים של יתר לחץ דם או סוכרת.

אבחון של מחלת כליה כרונית צריכה לעודד את הרופאים לחפש טוב יותר את גורמי הסיכון הפוטנציאלים הללו.

מבוגרים עם מחלת כליה כרונית נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית ויש להם שיעורים גבוהים יחסית של יתר לחץ דם, ערכי LDL כולסטרול גבוהים וסוכרת ושיעורים נמוכים של שליטה על גורמי סיכון קרדיווסקולרים אלה. לדברי החוקרים, המסר הוא שגורמי סיכון אלה צריכים להיות מזוהים ואז יש לטפל בהם בצורה אגרסיבית על ידי הרופאים.

ממצאי מחקר Framingham

CKD  בדרגה קלה בינונית הוא גורם סיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD), שני המצבים חולקים גורמי סיכון רבים, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, אב-נורמליות בשומנים ועישון. אך העול של גורמי סיכון קרדיווסקולרים בקרב נבדקים עם מחלת כליה לא אופיין היטב.

במחקר הנוכחי החוקרים השוו את השכיחות של גורמי סיכון ל-CVD המתוקננים לגיל ולמין ואת הטיפולים והשליטה בהם ב-3258 נבדקים, במחקר “צאצא” של מחקר Framingham בין השנים 1998 ו-2001.

CKD הוגדר כ- GFR (Glomerular filtration rate) הנמוך מ- 59 mL לדקה פר 1.73 מטר מרובע בנשים ונמוך מ-64 ml לדקה פר 1.73 מטר מרובע בגברים.

השכיחות של CKD בדגימה זו הייתה 8.6% (281/3258) מתוך הנבדקים, שהשתתפו במחקר. מתוכם, ליותר מ-96% הייתה CKD בשלב 3 (ערך GFR מעל או שווה ל-30-59 עבור 64 ml לדקה פר 1.73 מטר מרובע בנשים ומעל או שווה ל-30-64 ml לדקה פר 1.73 מטר מרובע עבור גברים). לשאר הנבדקים הייתה מחלה בשלב 4 או 5.

נבדקים עם CKD היו יותר מבוגרים, יותר שמנים והיו יותר עתידים להיות עם ערכים לא תקינים של HDL כולסטרול נמוך ורמת טריגליצרידים גבוהה בהשוואה לקבוצת הביקורת שלהם ללא CKD. לנבדקים עם CKD גם הייתה יותר שכיחות של רמות גבוהות של LDL והם היו יותר עתידים לקבל טיפול להורדת רמת השומנים, למרות שהשינויים האחרונים, שצוינו לא היו משמעותיים סטטיסטית.

לנבדקים עם CKD הייתה שכיחות יותר גבוהה של יתר לחץ דם והם היו יותר עתידים לקבל טיפול להורדת לחץ הדם בהשוואה לנבדקים ללא CKD, אך הם היו פחות עתידים בצורה משמעותית להשיג שליטה אופטימאלית בלחץ הדם.

בדומה לכך, לנבדקים עם CKD הייתה שכיחות יותר גדולה של סוכרת והם קיבלו יותר תרופות לטיפול בסוכרת, אך הם יותר פחות עתידים להשיג ערך מטרה של HbA1C הנמוך מ-7%.

החוקרים מסמכים ואומרים כי יש למקד את המאמצים על חינוך של מספקי הטיפול הרפואי בנוגע לצורך לטפל בגורמי הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בנבדקים עם CKD, כאשר המטרה האולטימטיבית היא הורדת התקדמות מחלת הכליה הכרונית וקידום של ירידות בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית. בהינתן השכיחות הגבוהה של גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולרית והרמות הנמוכות יחסית של שליטה בגורמי סיכון אלה, ייתכן ויש צורך לטפל יותר אגרסיבית ב- CKD  בתת קבוצה ספציפית זו של נבדקים.

Arch Intern Med. 2006;166:1884-1891

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן