CT עדיף על פני MRI באבחון מחלת עורק קורונרית (מתוך Annals of Internal Medicine)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Annals of Internal Medicine, עולה כי בעוד ש-CT, בניגוד ל-MRI, מערב שימוש בקרינה ובהזרקה תוך ורידית של חומרי ניגוד, הוא יותר מדויק באבחון CAD (מחלת עורק קורונרית).

הערך המנבא השלילי הגבוה של CT רב חתכים עבור נוכחות של היצרויות בעורק קורונרי           (95%) הופכת אותו להיות שימושי בפוטנציאל ככלי אבחוני לשלילת מחלת עורק קורונרי באוכלוסייה עם סבירות נמוכה עד בינונית של מבחן מוקדם (pretest).

קתטר קרדיאלי עם אנגיוגרפיה היא הבדיקה הסטנדרטית לאבחון CAD. בעוד שהיא יעילה אם יש צורך בפרוצדורה התערבותית, מחקרים אחרונים מדווחים על כך, שרוב האנגיוגרפיות מבוצעות רק עבור מטרות אבחוניות. CT רב חתכים ו-MRI הוצעו כאלטרנטיבות לא פולשניות cost-effective לקתטר לצורך אבחון של CAD.

מחקרים קודמים הציעו, ש-MRI רב חתכים יעיל יותר מ-MRI באבחון CAD, אך חשוב לאשר ממצא זה בהינתן סיכוני הקרינה וחומרי הניגוד הקשורים ל-CT.

במחקר השתתפו 129 נבדקים, שהוערכו בברלין לקיום CAD. הניתוח התמקד ב-108 נבדקים, שהיו להם 430 כלי דם, שנבדקו ב-CT רב חתכים וב-MRI, לפני שעברו אנגיוגרפיה קונבנציונאלית.

בניתוח של פר-חולה, ל-CT רב חתכים הייתה רגישות של 90% וערך מנבא שלילי של 95% באבחון CAD. הערכים התואמים של MRI היו נמוכים יותר : 87% ו-90% בהתאמה.

ניתוח של מנת הקרינה, שנעשה בה שימוש בבדיקת ה-CT מצביעה על כך, שהיא הייתה דומה לזו, שנעשה בה שימוש בקתטר קרדיאלי.

בסקר, שנערך, 74% מהנבדקים הראו העדפה ל-CT על פני MRI עבור הדמיה אבחנתית עתידית.

רופאים לא צריכים להשתמש ב-CT רב חתכים בצורה רוטינית בהערכת נבדקים החשודים לאיסכמיה מיוקרדיאלית. CT רב חתכים אינו יעיל בנבדקים עם סבירות גבוהה של מבחן מוקדם של CAD ויכול להיות מזיק.

החוקרים מוסיפים כי הבדיקה יעילה כשהאבחנה לא ברורה לאחר היסטוריה של כאב חזה ותוצאות דו-משמעיות בבדיקה פונקציונאלית ל-CAD.

Ann Intern Med 2006;145:407-415,466-467

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן