המחלוקת סביב הקשר בין יתר לחץ דם סיסטמי וכאבי ראש עדיין אינה פתורה, והבסיס הפתופיזיולוגי אינו ברור. כאב ראש פועם, המופיע בשעות הבוקר המוקדמות, שכיח יחסית בחולים עם יל”ד, ומטה-אנליזה חדשה תומכת בקשר בין השניים. עדויות אפידמיולוגיות תמכו באופן פרדוקסאלי בקשר שלילי בין יל”ד וכאבי ראש.
העדר קשר קליני בין יל”ד קשה וכאבי ראש מעיד ככל הנראה על משתנה חשוב נוסף הקשור בפרפוזיה הקרניאלית. מבחינה נוירואנטומית, כאב באזור ראש/צוואר מערב בעיקר את הסעיף האופתלמי (V1) של עצב חמש (Trigeminal). מחקרים הוכיחו את הקשר בין יל”ד סיסטמי, זרימת CBF (Choroidal Blood Flow) פולסטילית, ולחץ תוך-עיני (IOP).
החוקרים העלו את האפשרות לפיה תת פעילות סימפטטית עינית מביאה לפרפוזיה אפיזודית מוגברת ומהירה, המביאה למתיחה של Ocular Globe בחולים עם יל”ד וכאבי ראש. מתיחה מהירה של מעטפת Corneoscleral הרגישה לכאב, עשויה לגרות את קצוות עצב V1 ולגרום לכאב ראש.
לחץ תוך עיני גבוה יותר מלכתחילה, בחלק מהחולים עם יל”ד מתון עד קשה, עשוי לגרום לדכדך זרימת CBF פולסטילית, וייתכן וזהו ההסבר לקשר האפידמיולוגי השלילי בין יל”ד סיסטמי וכאבי ראש. פרט לאקטיבציה של רפלקס ברורצפטורים, הקשר בין היפראלגזיה ויל”ד מערב ככל הנראה את הפעלת מערכת Vasopressin-Endorphine כתוצאה מגירוי מכני של עצב V1.
האנלוגיה בין כאב ראש היפרטנסיבי וגלאוקומה סגורת זוית היא די מוגבלת, מאחר שבחולים הסובלים מכאבי ראש בעקבות יל”ד, לא ניתן לזהות סימנים עיניים מקומיים ותסמינים ויזואליים של גלאוקומה סגורת זוית.
משברי יל”ד, כולל אלו הקשורים בפאוכרומוציטומה, אינם מלווים בהתקפי גלאוקומה סגורת זוית. אין קשר בין גלאוקומה וגודש כורוידלי עיני, אך יש קשר עם CBF פולסטילי. הנטיה לפתח גלאוקומה סגורת זוית אינה קשורה, באופן תיאורטי, עם תפקוד אוטונומי ירוד של העין, ויש להפרידה מהשערה זו.
ניתן לבחון את ההשערה ע”י הוכחת עליות במדדי לחץ הדם במהלך היממה, כולל העדר ירידת ל”ד במהלך הלילה, כמו גם מדידת הלחץ התוך-עיני במהלך היממה וסביב אירועי כאבי הראש בחולים עם התקפים של כאבי ראש היפרטנסיביים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!