ממחקר חדש עולה כי גורמים פסיכוסוציאלים, ביחד עם פציעות מכניות, הם גרמי סיכון להתפתחות כאבי ברכיים. קיימות עדויות לקשר בין תסמונות כאב באזורים אחרים, דוגמאת כאבי גב, כתפיים וזרוע.
פקטורים חשובים נוספים שעשויים לשחק תפקיד כוללים מצוקה פסיכולוגית של הפרט, גישות ותפיסות בנושא בריאות, ופקטורים פסיכוסוציאליים (כמו במקום העבודה). מחקר חדש, שנערך בקרב עובדים חדשים במקומות עבודה מגוונים, נועד לבחון את חשיבות גורמים מכניים הקשורים בעבודה (פציעות) ופקטורים פסיכוסוציאלים, ובין הופעת אחד מארבע תסמונות כאב מוסקולוסקלטלי וכאב מפושט בכל הגוף.
במחקר נכללו 859 עובדים שהתקבלו לאחרונה לעבודה, ללא כאבי ברכיים ברקע, מ-12 מקומות עבודה שונים בבריטניה. הם השלימו שאלון בנושא הפקטורים המכניים בעבודה (עבודה ידנית ופעילויות שונות), הסביבה הפיזית, ובנושא הפקטורים הפסיכולוגיים והפסיכוסוציאליים. בכדי לזהות מקרים של הופעת כאבי ברכיים עקבו החוקרים אחר המשתתפים לאחר 12 ו-24 חודשים. החוקרים בדקו את השפעות הגורמים הללו על הסיכון להופעה חדשה של כאבי ברכיים.
במהלך שנות המעקב, נרשמו 108 מקרים חדשים של כאבי ברכיים. עומס מכני, גורמים תנוחתיים, מצוקה פסיכולוגית וגורמים פסיכוסוציאלים במקום העבודה השפיעו על הסיכון להופעת כאבי ברכיים במהלך 2 שנות המעקב. מניתוח התוצאות נמצאו שני פקטורים מנבאים להופעת כאבי ברכיים הרמה או נשיאת משקלים כבדים ביד אחת, ורמת המצוקה הפסיכולוגית הכללית.
מגבלות המחקר כללו השפעה מתונה יחסית של גורמים מכניים, אפשרות לתת-הערכה של מספר המקרים של כאבי ברכיים, חסר נתונים באשר לפציעות ברכיים קודמות, כישלון במדידית גורמים פסיכוסוציאלים מחוץ למקום העבודה, ושונות בחומרת הדיווח על כאבי ברכיים.
החוקרים מסכמים כי המאמר ממחיש את חשיבות הפקטורים הפסיכולוגיים, בנוסף לגורמים מכניים, כגורמי סיכון להופעת כאבי ברכיים, בעובדים צעירים שהתקבלו לאחרונה למקום עבודה חדש. לפני שניתן יהיה להשתמש בידע זה במחקרים למניעה, יש תחילה להבין את המנגנון בו נקשרים הפקטורים הללו לשכיחות המוגברת של כאבי ברכיים וכאבי מוסקולוסקלטלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!