דוקסורוביצין (DOXORUBICIN) ואנתרציקלינים אחרים ידועים כחומרים קרדיוטוקסיים, אולם ממחקר שנערך לאחרונה, ושעקב אחר מטופלים למשך עד כדי 27 שנים לאחר הטיפול,עולה כי תפקוד הלב ממשיך להתדרדר. ממצאי המחקר פורסמו במהדורה האלקטרונית של כתב העת לתולדות האונקולוגיה (the Annals of Oncology).
המחקר כלל 22 מטופלים עם הישרדות ארוכת טווח, שטופלו בדוקסורוביצין בשל גידול ממאיר בעצם. המטופלים קיבלו מינון מצטבר חציוני של 360 מ”ג למטר רבוע (בטווח שבין 225 ל-550).
תקופת המעקב החציונית הייתה 22 שנים (בטווח שבין 15 ל-27), תקופה ממושכת במידה ניכרת מ-13 שנות המעקב של מרבית המחקרים האחרים שבוצעו עד עתה באוכלוסיות מטופלים אלו.
בראיון שנערך עימה מסרה אחת החוקרות כי מחקר פרוספקטיבי זה בנוגע לרעילות הקרדיאלית הקשורה לטיפול הוא ככל הנראה אחד המחקרים שניהל את תקופת המעקב הארוכה ביותר.
החוקרים דיווחו כי רק ל-1 מ-22 המטופלים היו תסמינים קרדיאליים. מטופלת זו סבלה מקוצר נשימה וטופלה בקפטופריל (CAPTOPRIL) בשל פגיעה בתפקוד החדר השמאלי. ל-8 מטופלים אחרים היה יתר לחץ דם (38%).
החוקרים ציינו כי בהערכה ע”י אקו-קרדיוגרפיה (ECC) נמצא שיעור גבוה של פגיעה בתפקוד. מתוך 22 המטופלים, ל-6 (27%) הייתה פגיעה בתפקוד הסיסטולי ול-10 מהם (45%) פגיעה בתפקוד הדיאסטולי.
קבוצת מטופלים זו הייתה תחת מעקב קבוע מאז הטיפול בדוקסורוביצין, עם בדיקות מעקב שהתבצעו 7 ו-14 שנים (ערך חציוני) לאחר הטיפול. ואולם, המעקב המאוחר ביותר, לאחר 22 שנים, הראה כי מספר המטופלים עם פגיעה בתפקוד הסיסטולי עלה במידה משמעותית. למעשה, ב-5 מ-6 המטופלים שאובחנו עם פגיעה בתפקוד הסיסטולי היה זה ממצא חדש.
עוד עולה מהדיווח כי אצל כל 6 המטופלים עם פגיעה בתפקוד סיסטולי נמצאו גם חריגות בתנועת קיר הלב, עובדה המרמזת על מחלת לב איסכמית. ממצא זה אושר במקרה אחד בבדיקת טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרון (PET – positron emission tomography).
החוקרים סיכמו באומרם כי התוצאות מצביעות על כך שלאחר טיפול באנתרציקלינים ישנה התדרדרות מתמשכת בתפקוד הלב, ללא צפי להפסקתה.
בראיון שנערך עימה הוסיפה החוקרת כי ייתכן שהתדרדרות זו תימשך, למרות שאין לדעת האם ומתי תחול התקדמות נוספת. מסיבה זו, חולי סרטן ששרדו לאחר טיפול באנתרציקלינים צריכים להימצא תחת השגחה קרדיאלית בהמשך חייהם, ונראה כי יש חשיבות לבדיקות ECG קבועות.
לדברי חוקרת זו, נכון לעכשיו מרבית המרכזים האונקולוגיים מבצעים בדיקות ECG כדי לזהות בעיות לב בשלב מוקדם. החוקרת ייעצה לרופאים להמשיך במעקב, קרדיאלי וכללי, אפילו עשורים לאחר הטיפול בסרטן.
החוקרת ציינה בנוסף כי למרבית המטופלים ששורדים לאחר טיפול בדוקסורוביצין עם חריגות קרדיאליות שנראות ב-ECC אין תלונות קרדיאליות. לדבריה, יש צורך להמשיך ולבדוק אותם ולהיות מוכנים להתחיל טיפול תרופתי כדי לייצב את תפקוד הלב שלהם ובכדי למנוע המשך התדרדרות קרדיאלית והתפתחות של תסמינים קרדיאליים. החוקרת אף ציינה כי חשוב להיות מוכנים לטפל בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, כמו למשל יתר לחץ דם או כולסטרול, ויש לעודד את המטופלים לבצע שינויים מתאימים באורח חייהם, כמו למשל הפסקת עישון, ירידה במשקל וביצוע פעילות גופנית.
למרות תופעות לוואי הקרדיאליות, דוקסורוביצין היא תרופה המהווה טיפול יעיל ביותר וריפוי הסרטן נותר בעדיפות עליונה, הדגישה החוקרת. בנוסף, בשנים האחרונות משתמשים במינונים נמוכים יותר ונחקרות דרכים חדשות להגן על הלב, כגון שימוש בתרופה הניסיונית דקסרזוקסאן (dexrazoxane).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!