האם טיפול הקרנה עם עליה במינון הינו בטוח ויעיל בסרקומה רטרו פריטוניאלית ? (מתוך Cancer)

ממחר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Cancer, עולה כי טיפול הקרנה לפני הניתוח עם עליה סלקטיבית במינון יכול להיות בטוח, כשניתן לחולים עם סרקומה רטרו פריטוניאלית. כמו כן הטיפול מספק שליטה מקומית טובה על הגידול.

סרקומה רטרו פריטוניאלית הוא סרטן נדיר הקשור עם שיעורים גבוהים של הישנות מקומית ורחוקה (בערך 50% עבור כל אחד). הוכיחו בעבר, שטיפול הקרנה פוסט ניתוחי משפר שליטה מקומית בגידול, אך למרבה הצער, הדבר קשור לתופעות לוואי משמעותיות, בעיקר של נזק למעי הדק.

בשנים האחרונות, ישנה גישה חדשה המערבת IMRT (intensity-modulated radiotherapy) פרה ניתוחית עם עליה סלקטיבית במינון. גישה זו נראית מבטיחה כטיפול בסרקומה רטרו פריטוניאלית. כשטיפול ההקרנה ניתן לפני ולא אחרי הניתוח, הגידול “מגן” על המעי הדק מפני פגיעה.

במחקר השתתפו 16 חולי סרקומה רטרו פריטוניאלית, שטופלו בטיפול הקרנה לפני הניתוח בין יוני 1999 ודצמבר 2003. כל הגידול וגבולותיו קיבלו טיפול הקרנה של 45 Gy ב-25 מקטעים. נפח של גידול, שנחשב להיות בסיכון גבוה לגבולות ניתוחיים חיובים, קיבל מינון בוסט של 57.5 Gy.

פרוטוקול הטיפול בהקרנה הושלם בהצלחה על ידי כל החולים. תופעות הלוואי האקוטיות הכי נפוצות היו בחילה והקאה, והם נצפו בארבעה חולים, אך רק אחד מהם נזקק להידרציית IV בבית החולים. לא נרשמו מקרי מוות או סיבוכים מאוחרים חמורים.

החוקרים העריכו שניתן להעלות את המינון של טיפול ההקרנה עד ל-80 Gy.

12 גידולים הראו ירידה בגודל המקסימלי שלהם לאחר טיפול בהקרנה עם חציון של ירידה בגודל של 9.4%. מלבד שני חולים שהיו יוצאי דופן, שלהם היו שתלים פריטוניאלים, היה ניתן לבצע הסרה ניתוחית מקרוסקופית מלאה בכל החולים. נרשמו רק 2 הישנויות מקומיות לאחר תקופת חציון של 28 חודש.

החוקרים מסכמים כי התפקיד של טיפול בהקרנה פרה ניתוחי נמצא בימינו במחקר לאומי. למרות שמחקר זה משתמש במינון הקרנה נמוך יותר בהשוואה למחקר הנוכחי, החוקרים מקווים, שהמחקר שלהם יוכל לעזור להגדיר את התפקיד של טיפול בהקרנה פרה ניתוחי בסרקומה רטרו פריטוניאלית.

Cancer 2006;107:371-379

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן