שימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות והסיכון לשברים.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

רקע- לחולים עם אפילפסיה יש עליה של פי 2 בסיכון לשברים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. הסיבות האפשריות לכך הן:

1. המחלה עצמה, משום שהחולים עלולים ליפול במהלך התקף אפילפטי.

2. תופעות לוואי קצרות טווח של תרופות אנטי-אפילפטיות , כמו סחרחורת וסדציה, שיכולות לגרום לנפילות ולשברים.

3. ירידה בצפיפות המינרלים בעצם , הקשורה בשימוש ארוך טווח בתרופות אנטי-אפילפטיות.

מנגנון הפעולה השכיח ביותר העומד מאחורי הסיכון המוגבר לשברים עקב שימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות הוא אינדוקציה הפאטית של הציטוכרום 450 P  , הגורמת לעליה בקטבוליזם של ויטמין D ועקב כך להיפוקלצמיה יחסית, עליה בהורמון הפרתירואיד, ופירוק העצמות. אולם, ייתכנו מנגנוני פעולה אחרים, שבאמצעותם גורם השימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות לשינויים בהרכב העצם, כולל השפעות על ספיגת סידן במעי, עיכוב של התגובה התאית להורמון הפרתירואיד, היפרפרתירואידיזם, וחסר קלציטונין.  

מטרת העבודה היתה להעריך את הקשר בין תרופות אנטי-אפילפטיות והסיכון לשברים.

שיטות- המחברים שאבו מידע מה- General Practice Research Database. בוצע מחקר מבוסס-מקרה בקרב קבוצת חולים עם אפילפסיה פעילה. נבחנו חולים עם שבר ראשון לאחר כניסה לקבוצת החולים . עד 4 נבדקי בקרה הותאמו לכל חולה בהתחשב במין, שנת לידה, זמן אבחנת אפילפסיה, ומשך ההסטוריה במאגר המידע. חשיפה מצטברת לתרופות אנטי-אפילפטיות הוערכה ע”י צירוף משך כל המרשמים לתרופות אנטי-אפילפטיות. נעשתה הבחנה בין תרופות אנטי-אפילפטיות הגורמות לאינדוקציה של ציטוכרום 450 P  ואלו שאינן גורמות לכך. מצבים רפואיים ותרופות שידוע על קשר ביניהם למטבוליזם של עצם או נפילות הוערכו כמשתנים מתערבים. נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית כדי לחשב את יחס הסיכויים  (OR) ורווח בר סמך (CI).

תוצאות- קבוצת המחקר כללה 1,018 חולים ו- 1,842 נבדקי ביקורת. הסיכון לשברים עלה עם משך מצטבר של חשיפה, עם הקשר החזק ביותר לגביי יותר מ- 12 שנות שימוש (OR 4.15?). הערכות לסיכון היו גבוהות יותר בנשים מאשר בגברים. לא נמצא הבדל בין חולים שנטלו תרופות אנטי-אפילפטיות הגורמות לאינדוקציה ולאלה שאינן גורמות לאינדוקציה של ציטוכרום 450 P .

מסקנות- נמצא קשר בין שימוש ממושך בתרופות אנטי-אפילפטיות ועליה בסיכון לשברים, בעיקר בנשים.  


Souverein PC, Webb DJ, Weil JG, etal. Use of antiepileptic drugs and risk of fractures. Neurology 2006;66:1318-1324.

הצעות לקריאה נוספת:

Souverein PC, Webb DJ, Petri H, et al. Incidence of fractures among epilepsy patients: a population- based retrospective cohort study in the General Practice Research Database. Epilepsia 2005;46:304-310.

Vestergaard P. Epilepsy, osteoporosis and fracture risk: a meta analysis. Acta Neurol Scand 2005;112:277-286.

Mattson RH, Gidal BE. Fractures, epilepsy, and antiepileptic drugs. Epilepsy Behav 2004;5 (suppl 2):S36-S40.

Ensrud KE, Walczak TS, Blackwell T, et al. Antiepileptic drug use increases rates of bone loss in older women: a prospective study. Neurology 2004;62:2051-2057Petty SJ, Paton LM, OBrien TJ, et al. Effect of antiepileptic medication on bone mineral measures. Neurology 2005;65:1358-1363.    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן