בקיצור נמרץ ג’

9/5 – הקשר בין לחץ הדם הלילי לתפקוד הכליתי

מבוגרים אשר לא חווים את הירידה האופיינית בלחץ הדם בלילה (ואשר מכונים “נון-דיפר’ס”), מצויים בסיכון גבוה להדרדרות התפקוד הכליתי, ללא קשר לתפקוד הכליה הראשוני שלהם, ללחץ הדם שלהם או לגורמי סיכון אחרים המחלישים את הכליה. כך עולה ממחקר שפורסם ב- Medicine Archives of Internal.   

החוקרים עקבו אחר 322 מטופלים אשר לרובם היה תפקוד כליה נורמאלי בתחילת המחקר.

137 מהנבדקים היו “דיפר’ס” ו- 185 היו “נון-דיפר’ס”.

במהלך מעקב של כ- 3 שנים, קצב הסינון הגלומרולארי (GFR) נשאר יציב בקרב ה”דיפר’ס” אך ירד משמעותית בקרב ה”נון-דיפר’ס”.

בנוסף, נצפתה עלייה של יותר מ- 50% ברמות הקראטינין ב- 32 “נון-דיפר’ס” בהשוואה ל- 2 בלבד מה”דיפר’ס”. החוקרים מסכמים שחוסר בצניחה של לחץ הדם הסיסטולי בלילה הוא מנבא חזק לירידה בתפקוד הכליתי עם הזמן, ולכן יש מקום לעקוב אחר תופעה זו במטופלים המתאימים. 

Arch Intern Med 2006;166:846-852

12/5 האם יש קשר בין שימוש בקורטיקוסטרואידים לסיכון לפרפור פרוזדורים ?

תוצאותיו של מחקר אוכלוסיה שפורסם ב- Medicine Archives of Internalמרמזות על כך שטיפול במינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים, מגביר את הסיכון לפרפור פרוזדורי.

מהמחקר עולה שמתוך 7,983 נבדקים, המבוגרים מ- 55 שנים, 385 פיתחו הופעה ראשונה של פרפור פרוזדורי במהלך 8 שנות מעקב של המחקר. ע”פ החוקרים, הסיכון להופעת הפירפור היה גבוה משמעותית בנבדקים שקיבלו מרשם לקורטיקוסטרואידים אך נמצא גם שרק שימוש במינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים נמצא קשור להגברת הסיכון.

לפיכך, החוקרים מציעים כי מטופלים שנוטלים קורטיקוסטרואידים במינונים גבוהים צריכים להיות תחת מעקב זהיר ומבוקר לפני ואחרי הטיפול ובכך להגדיל את הסיכויים לאבחון וטיפול מהיר הפרעה רצינית זו בקצב הלב במקרה הצורך.

Arch Intern Med 2006;165:1016-1020

12/5 – האם טיפול משולב משפר את התוצאות בחולי אלצהיימר?

ממחקר שפורסם ב- JAMA, עולה כי צוות העובד בשיתוף פעולה, ובראשות אחות מוסמכת, משפר את התוצאות הטיפוליות במחלת אלצהיימר במסגרת של רפואה ראשונית.

גישה טיפולית זו שיפרה את איכות החיים ואת התסמינים ההתנהגותיים והפסיכולוגיים הן של המטופלים במחלת האלצהיימר והן של המטפלים האישיים, וזאת מבלי להגדיל את השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות או ב- sedative hypnotics.

במחקר, שנערך מינואר 2002 ועד אוגוסט 2004, השתתפו 153 חולי אלצהיימר מבוגרים בגיל מתקדם ומטפליהם, שחולקו אקראית לשתי קבוצות. 84 מטופלים היוו את קבוצת ההתערבות וטופלו על ידי צוות משולב ו-69 מטופלים היוו את קבוצת הביקורת וקיבלו טיפול שגרתי מוגבר במרפאות רפואה ראשונית.

בקבוצת ההתערבות, צוות רב תחומי ניהל טיפול משולב, שהונהג על ידי אחות עם הסמכה מתקדמת אשר עבדה עם המטפל של משפחת המטופל ובשילוב המרפאה הראשונית.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, קבוצת ההתערבות הראתה שיעור גבוה יותר של קבלת מעכבי כולין אסטראז (80% לעומת 55%) ותרופות נוגדות דכאון (45% לעומת 27%). המטופלים בקבוצת ההתערבות הראו באופן מובהק פחות תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה. המטפלים בקבוצת ההתערבות גם דיווחו על שיפור משמעותי ברמת המצוקה, כפי שנמדד על פי NPI של המטפל (the caregiver NPI) לאחר 12 חודשים.

בנוסף, החוקרים ציינו בסיכומם כי שיפורים אלו עלו על השיפורים שהושגו במחקרים עליהם דווח בעבר, ושהתמקדו בטיפול פרמקולוגי בלבד. מחקר זה הדגים, לדבריהם, שטיפול בחולי אלצהיימר יכול להשתפר גם במסגרת רפואה ראשונית, אבל לא מבלי שייעשו שינויים משמעותיים במערכת הטיפול. 

JAMA. 2006;295:2148-2157

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן