השכיחות של חסימת וריד רשתית באוכלוסיה זקנה

חסימת וריד רשתית הינה סיבה חשובה של איבוד ראיה חד-צדדי ונמצא שהוא מלווה סיכון מוגבר של מוות מסיבה קרדיו-וסקולרית ושבץ. חסימת וריד הרשתית המרכזי, גם אם חד-צדדי, יכול להיות מלווה בהפחתת איכות החיים הקשורה לראיה.

רוב המחקרים שפורסמו על חסימת וריד רשתית אספו את נתוניהם מחולים שהגיעו לבתי חולים ורק מעט מחקרים היו מבוססים על אוכלוסייה. השכיחות של חסימת וריד רשתית בחולים שהגיעו לבתי חולים הייתה 1.5%. השכיחות באוכלוסיות זקנים נעה בין 0.3% ב- Atherosclerosis Risk in Communities Study (שכלל 2824 אנשים בגיל 73 או זקן יותר) ל- 1.6% ב- Blue Mountains Eye Study (שכלל 3654 אנשים בגיל 49 או זקן יותר). ה- Beaver Dam Eye Study דיווח על שכיחות של 0.7%. בהירושימה, יפן, ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 5 שנים הייתה 0.6% במרפאה כללית ו- 4.2% במרפאת גלאוקומה. ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 4 שנים במחקר ישראלי באנשים בגיל 40 או יותר הייתה 0.2%. ב- Beaver Dam Eye Study ההיארעות במשך 5 שנים הייתה 0.8%. במחקר cohort מיפן 19.6% מתוך 19245 משתתפים בגיל 40 שנה או יותר נבדקו בשנית כעבור 10 שנים ורק אחד מהם (המהווה 0.41%) פיתח חסימת וריד רשתית בתקופה זו.

גורמי הסיכון הסיסטמיים של חסימת וריד רשתית כוללים יתר לחץ-דם, סוכרת, מחלה צרברו-וסקולארית, מחלה קרדיו-וסקולארית, body mass index מוגבר, רמות מופחתות של high-density lipoprotein cholesterol, עישון, הפרעות בלוטת תירואיד וכיב פפטי.

גורמי הסיכון העיניים כוללים גלאוקומה או יתר לחץ תוך-עייני, עין קצרה, הצרויות ארטריולריות פוקליות  ו- arteriovenous (AV) nicking.

מחקר מטה-אנליזיס שפורסם לאחרונה הראה שהיפרהומוציסטאין-אוריה – hyperhomocysteinuria ו- cardiolipin antibodies עשויים להיות קשורים לחסימת וריד רשתית. גם שקיעת דם מוחשת והמטוקריט מוגבר קשורים להתפתחות חסימת וריד רשתית.

באוכלוסיה אוסטרלית זקנה נמצא ששכיחות חסימת וריד רשתית הייתה  1.6%. המטרה של העבודה הנוכחית הייתה לבדוק את ההיארעות של חסימת וריד רשתית במשך 10 שנים באותה אוכלוסיה אוסטרלית זקנה.

החוקרים היו מאוסטרליה, מהמרכז למחקר הראיה במחלקת העיניים של אוניברסיטת סידני ב- Westmead Hospital.

במסגרת ה- Blue Mountains Eye Study נבדקו 3654 תושבים בני 49 שנים או יותר מ- 1992 עד 1994. בשנים 1997 עד 1999 נבדקו בשנית 75.6% שהאנשים שהיו עדיין חיים שהיוו 2335 תושבים. בשנים 2002 עד 2004 נבדקו 75.6% מהשורדים שכללו 1952 תושבים. שכיחות חסימת וריד רשתית מרכזי אובחן על פי צילומי רשתית סטריאוסקופים.

לאחר הוצאה מהמחקר של 47 תושבים עם חסימת וריד רשתית בשלב הגיוס ו- 171 תושבים נוספים ללא צילומים בשלבי המעקב, 2346 נחשבו כבעלי סיכון לפתח חסימת וריד רשתית. ההיארעות המצטברת של חסימת וריד רשתית במשך 10 שנים הייתה 1.6%. נמצא קשר חזק לגיל. גורמים אשר ניבאו את שכיחות חסימת וריד הרשתית כללו את לחץ הדם הממוצע, ה- ocular perfusion pressure, השמנת יתר, הימצאות סימני פגיעה בעורקיקי הרשתית כמו focal narrowing ו- arteriovenous nicking וכן אופסיפיקציה.

מסקנת החוקרים הייתה שגיל זקן יותר (70 שנה או יותר), יתר לחץ דם וסימנים אטרוסקלרוטיים בכלי הדם של הרשתית הינם מנבאים חשובים של חסימת וריד רשתית.


Cugati S, Wang JJ, Rochtchina E, Mitchell P: Ten-Year Incidence of Retinal Vein Occlusion in an Older Population The Blue Mountains Eye Study Arch Ophthalmol. 2006;124:726-732.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

לחץ דם לפני צנתור מוחי (Thrombectomy): ‘אל תורידו אותו’

לחץ דם לפני צנתור מוחי (Thrombectomy): ‘אל תורידו אותו’

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/08/2026

המאמר עוסק בניהול לחץ הדם אצל מטופלים עם שבץ מוחי איסכמי חריף הנמצאים בשלב שלפני ביצוע צנתור מוחי לשליפת קריש דם. המחקר מדגיש כי הניסיון להוריד את לחץ הדם באופן אקטיבי בשלב זה עלול להיות מסוכן ולהחמיר את הנזק המוחי

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן