לפי מחקר חדש, מטופלים הסובלים מהשמנת יתר נדבקים באופן כרוני בווירוס ההפטיטיס C (HCV).
טיפול בשילוב של תרופות עשוי להוביל לתוצאות טובות יותר באם מטפלים בתופעות הגורמות להשמנה המופרזת. תרופות להורדה במשקל ע”מ להוריד את התנגודת לאינסולין והארכת משכו או מינונו של הטיפול הן אסטרטגיות שעשויות לשפר את יעילותו של הטיפול.
נגיף ה- HCV הינו אחד מהגורמים העיקריים למחלת כבד כרונית, המשפיע על 3% מאוכלוסיית העולם.
בארה”ב בלבד 4.1 מליון אנשים נדבקו ב- HCV ו- 85% מהם הינם נשאים כרוניים של הווירוס. 70% מאותם נשאים ימשיכו לפתח מחלות כבד כרוניות אחרות, מתפקוד בלתי נורמאלי של אנזימים ועד מחלת השחמת וסרטן כבד.
בעוד שאין חיסון עבור HCV, הטיפול הנוכחי האופטימאלי הוא שילוב של טיפול עם peginterferon alfa (תמריץ חיסוני) ו- ribavirin (מעכב להעתקת הנגיף).
הטיפול הנ”ל ירפא רק 55% מהמטופלים, כאשר אחד מגורמי הסיכון העיקריים לכישלון הטיפול הוא השמנת יתר.
השמנת יתר בעצמה קשורה לשיבוש תהליכי סיגנאל הורמונאליים שמשפיעים על תפקוד התא ועל רמות בלתי נורמאליות של הפצת חלבונים וסוכרים.
במילים אחרות, השמנת יתר נקשרת לטווח רחב של שינויים מטבוליים המשפיעים על תפקוד תאים ואיברים בגוף.
חוסר רגולציה כימית זו קשור למצבים רפואיים כרוניים חמורים, כגון מחלות לב, סוכרת ומחלות כבד שומני שאינן קשורות באלכוהול.
במחקר הנוכחי, נסקרו מס’ מנגנונים באמצעותם “מתערבת” השמנת היתר בטיפול ב- HCV.
בנוסף, פורסמו המלצות לאסטרטגיות טיפול ופיקוח במטופלים הסובלים מהשמנת יתר.
החוקרים זיהו 3 דרכים אפשריות בהן מפריעה תופעת ההשמנה לפעילות התרופתית של peginterferon alpha ו- ribavirin.
1. רקמת השומן מפרישה באופן אקטיבי הורמונים שעלולים לווסת את המערכת החיסונית.
2. השמנה גורמת לתנגודת לאינסולין המובילה בעצמה להצטברות שומן בכבד.
3. רקמת השומן מפחיתה את כמות ה-peginterferon המופצת בגוף.
כדי “לתקוף” מנגנונים אלו, החוקרים ממליצים על 3 דרכי טיפול:
1. איבוד משקל ע”מ להפחית את רקמת השומן בגוף.
2. טיפול בתרופות שישפרו את הרגישות התאית לאינסולין (metformin או pioglitazone).
3. הארכת משך הטיפול או המינון של הטיפול המשולב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!