ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של Allergy, עולה כי טיפול בחולים עם אסתמה ונזלת אלרגית בעזרת שילוב של montelukast ו- budesonide הוא יותר אפקטיבי בשיפור תפקודי ריאה בהשוואה להכפלת מינון הסטרואידים בשאיפה במהלך תקופת טיפול של 12 שבועות.

אסתמה ונזלת אלרגית הם מצבים קו-מורבידים, הם עשויים לייצג מניפסטציות מקומיות של הפרעה דלקתית יחידה. נוכחות של נזלת אלרגית מרעה משמעותית את האסתמה.

לחוקרים הייתה תיאוריה שלטיפול ב- montelukast (שהוא מודולטור של לויקוטריאן) יהיה יתרון בחולים אלה היות וסטרואידים או אנטי היסטמינים לא חוסמים cysteinyl leukotriene, שמשחק תפקיד מרכזי באסתמה ובנזלת אלרגית.

במחקר השתתפו 410 חולים מבוגרים, שיש להם אסתמה ונזלת אלרגית, ושהאסתמה שלהם לא נשלטה בצורה אופטימית עם סטרואידים בשאיפה. חולים עם אסתמה חמורה הוצאו מהמחקר.

החולים השתמשו ב- budesonide בשאיפה במינון של 800 µg פעם ביום במשך 4 שבועות. ואז למשך 12 שבועות הם חולקו רנדומלית לקבל montelukast אוראלית 10mg ו- budesonide בשאיפה 800 µg פעם אחת ביום (n=221), או budesonide 800 µg פעמיים ביום (n=189). לחולים הרשו להשתמש בסטרואידים או באנטי היסטמינים נזליים.

שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי. בתום 12 שבועות, העלייה ב- peak expiratory flow (PEF) בבוקר היה 9.2% בקרב מי שלקח את הטיפול המשולב בהשוואה ל-6% בקרב מי שלקח budesonide פעמיים ביום (p = 0.028). ההבדל בטיפול היה 14.2 L/min.

ההבדל בטיפול בשתי הקבוצות היה אף יותר מובהק (44.3 L/min, p = 0.017) בקרב מי שלקחו סטרואידים ואנטי היסטמינים נזליים עבור האלרגיות שלהם.

מספר החולים, שהאסתמה שלהם הייתה תחת שליטה כלומר הוגדרו כ-PEF בבוקר של 80% ואף יותר, עם מדדי סימפטומי אסתמה יומים גדול מ-1 או יותר מיומיים, ולא יותר מיומיים של שימוש בבטא אגוניסטים פר שבוע, גם כן היה גדול יותר בקבוצת montelukast (11% versus 5.3%, p = 0.04).

החוקרים מצאו נטייה לשיפור גדול יותר בשימוש בבטא אגוניסטים, במספר ימים ללא אסתמה, ובתדירות התעוררויות בלילה בקרב חולים הלוקחים montelukast, למרות שההבדלים לא הגיעו למשמעות סטטיסטית.

לדברי החוקרים, התוצאות שלהם תומכים בכך שנזלת אלרגית וההשפעות שלה על אסתמה דורשות המלצות של WHO לגבי הגישה לטיפול באסתמה ובנזלת אלרגית.

Allergy. 2006;61:737-742

לידיעה במדסקייפ