האם קיים קשר בין Acetaminophen וסיכון מוגבר לאסטמה ו-COPD? (מתוך Am J Respir Crit Care Med.)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין Acetaminophen (פרצטמול) ובין סיכון לאסטמה, COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) וירידה בתפקודי ריאות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לא ניתן היה לשלול קשר סיבתי הפוך.

עקה חמצנית עשויה להגדיל את הסיכון לאסטמה, לתרום להתקדמות אסטמה, ולהביא לירידה בתפקודי ריאות. מחקרים קודמים מצאו כי טיפול ב- Acetaminophen, המקטין את הקיבולת הנוגדת חמצון בריאות, קשור בסיכון מוגבר לאסטמה.

קיים קשר מנה-תגובה חיובי בין שימוש מוגבר ב- Acetaminophenובין COPD (Adjusted Odds Ratio = 1.16, 95% CI = 1.09-1.24, P<0.001). שימוש מוגבר ב- Acetaminophen היה קשור גם בקשר הפוך עם תפקודי ריאות, כפי שבאו לידי ביטוי במדדי FEV1 (השוואה בין משתמשים יומיים ובין אלו שלא השתמשו מעולם, -54.0mL, 95% CI = -90.3 – -17.7). החפיפה בין COPD ואסטמה לא היתה אחראית לאף אחד מהמצבים הללו. כמו כן, זוהה קשר מנה-תגובה בין Acetaminophen ואסטמה (OR=1.20, 95% CI = 1.12-1.28, P<0.001).

המחקר מספק עדויות נוספות לקשר בין נטילת Acetaminophen ובין הסיכון המוגבר לאסטמה ו-COPD, וירידה בתפקודי ריאות. קשר זה מספק עדויות נוספות להשפעה הנרחבת של תהליכי חמצון ונוגדי-חמצון בפתוגנזה של אסטמה ו-COPD, ומצביע על חפיפה מסוימת בפתוגנזה.

מגבלות המחקר כוללות העדר תיקנון לערפלנים, העדר נתונים מדידים באשר למינון ומשך השימוש, ואפשרות לקשר הפוך, אם החולים נוטלים יותר משככי כאבים.

יש להעריך את הסיכון הפוטנציאלי של Acetaminophen ע”י שקילת היתרונות והנזקים הפוטנציאלים שבהחלפת תרופה זו בתרופות אחרות. דרושים מחקרים נוספים, עדיף לונגיטונדינאלים, בכדי לאשר או להפריך את הממצאים, בעיקר את הממצאים החדשים באשר לקשר בין Acetaminophen ו-COPD, ובין Acetaminophen ותפקודי ריאות.

Am J Respir Crit Care Med. 2005;171:966-971

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן