מחקר חדש מצא כי במקרים של חשד להתעללות בילדים, העדר ממצאים תוך-גולגולתיים, אינו מבטיח בהכרח. טראומה לראש היא הסיבה השכיחה ביותר לתחלואה ותמותה בילדים שעברו התעללות, אך סקירה אחרונה שכללה כ-500 מקרים  מצאי כי חסרה עדות רדיוגרפית למצב זה.

אבחנת ילד הסובל מהתעללות דורשת איזון עדין בין מספר גורמים. רופאים רבים אינם חשים בדבר, אפילו כאשר החשד מבוסס על ראיות מוצקות.

האבחנה לרוב נעשית על דרך השלילה, אך דורשת ודאות מוחלטת בכדי לחסוך מהילה ובני המשפחה סבל מיותר. ללא מבחני הדמיה לאישור החשד, חלק מהרופאים חוששים לדווח על חשדם. מצד שני, השהייה או כישלון באבחנה עלולות לסכן את הילד.

בכדי לקבוע את שכיחות הממצאים התוך-גולגולתיים במקרים שעלה חשד להתעללות בילדי. בניתוח רטרוספקטיבי של 475 חולים שהגיעו לחדר מיון לילדים ואובחנו עם נזק לראש, טראומה לראש, נפילה, או חשד להתעללות.

ב-176 מ-475 המקרים (37%), בוצעו צילום רנטגן ו-CT של הגולגולת . ב18% מהילדים היתה עדות לשבר גולוגלת, 15% סבלו מפציעה Intracranial. 41 ילדים עברו הערכה נוספת ל-Non-Accidental Trauma (NAT), כולל יידוע הרשויות המקומיות ב-29 מקרים.

מבין 475 המשתתפים, 41 ילדים (9%) עברו הערכה ל-NAT, אך 34 מהם הראו ממצאים שלילייים בבדיקת CT ראש, או שלא עברו כלל הדמיה של הראש. רק 3 מ-29 המשתתפים שהופנו בסופו של דבר לבדיקת SCAN הראו מבחן חיובי בבדיקת CT ראש.

מממצאים אלו עולה כי בד”כ אין עדות רדיוגרפית לנזק תוך-מוחי בילדים עם טראומה לראש. עם זאת, היעדר ממצאים רדיוגרפייםאינו שולל את הצורך בהערכת NT, אם החשד הקליני מעלה את אצורך הצורך בבירור נוסף.

לידיעה ב-DocGuide

הערת מערכת:

 נמליץ כאן על סקירתו של ד”ר אבי פנסקי שעסקה בנושא איבחון התעללות בילדים בבית החולים.