מסקנות מחקר ישראלי חדש ממליצות על ערנות מוגברת בקרב ניצולי שואה לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן (באדיבות האגודה למלחמה בסרטן)

שיעור התחלואה בסרטן בקרב ניצולי שואה החיים בישראל גבוהים לעומת בני גילם אשר עלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה, כך קובע מחקר ישראלי חדש וראשון מסוגו שבדק את שכיחות מחלת הסרטן בקרב אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל. המחקר נערך על ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, במימון האגודה למלחמה בסרטן. עוד קבע המחקר כי ניצולים שהיו בגילאי הילדות בזמן המלחמה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן מאלו שהיו בגילאים מבוגרים יותר במהלכה וכי ההישרדות מהמחלה בקרב הניצולים שחלו בסרטן נמוכה מעט מזו של חולי סרטן שלא עברו את המלחמה. המחקר התבסס על איסוף נתוני רישום מחלת הסרטן בישראל של כ 2 מליון ישראלים ילידי אירופה וממסקנותיו עולה המלצה לערנות מוגברת לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס בקרב ניצולי השואה וכן קריאה לבני המשפחה של הניצולים והסובבים אותם שיהיו ערים וקשובים לתלונותיהם ויסייעו בידם לבצע את הבדיקות לגילוי מוקדם, גם אם לא התגלו סימפטומים כלשהם.

על מהלך המחקר

המחקר שנערך על ידי נעמי ווין רביב בהנחיית ד”ר מיכה ברחנא  ופרופ’ שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ובשיתוף אירנה ליפשיץ מרישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, במימון האגודה למלחמה בסרטן. מחקר זה  הנו המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום. החוקרים ביצעו השוואה בין נתוני שכיחות מקרי סרטן בקרב 1,804,978 ילידי אירופה אשר נולדו בין השנים 1920 1945 ועלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה (שנת העלייה הוגבלה עד 1989) ובקרב 463,952 ילידי אירופה אשר נולדו בין השנים 1920-1939 ועלו לארץ לפני המלחמה (עד 1939). המחקר התבסס על איסוף נתוני התחלואה מסרטן הנמצאים ברישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות. הרישום קיים משנת 1960 וקיימת חובת דיווח לרישום בישראל על מקרי סרטן חדשים על פי חוק  מאז 1982 .

על ממצאי המחקר

החוקרים מצאו כי שכיחות כלל סוגי מחלות הסרטן, לאחר תקנון לגיל ולתקופת זמן, בקרב גברים ניצולי שואה הייתה גבוהה ב 14 אחוזים ועד פי 2.4 לעומת גברים שעלו לארץ לפני המלחמה (בהתאמה לגיל החולים בזמן המלחמה) . בקרב הנשים עמד יחס זה על עודף בן   21% ועד פי 2.3  בקרב הניצולות. ממצאים דומים עלו גם בנוגע לסרטן המעי הגס  – שכיחות גבוהה עד פי 9 בקרב גברים ועד פי 2.25 בקרב נשים ששהו בזמן המלחמה באירופה לעומת מי שעלו ארצה לפני המלחמה. לגבי סרטן השד נשים ניצולות שואה לקו במחלה בשכיחות גבוהה עד פי  1.5 מנשים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה והסיכון לנשים שהיו ילדות בזמן המלחמה היה גבוה פי 2 לעומת נשים שהיו מבוגרות יותר בזמן המלחמה. 

ד”ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות ומרצה בכיר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה מסר כי: “כידוע לנו, החיים בגטאות ובמחנות הריכוז באירופה בתקופת השואה אופיינו בעיקר על-ידי צפיפות קשה, מחסור באמצעי קיום, תנאים סניטרים וסביבתיים קשים, רעב מתמשך, הכולל תת-תזונה ומחסור במרכיבי מזון שונים, קור, תשישות ודחק נפשי. תנאים קשים אלה, ובעיקר ההגבלה הקלורית וחוסר ברכיבים תזונתיים, מהם סבלו ניצולי השואה לאורך שנות המלחמה, עשויים להיות בין הגורמים העיקריים לממצאים”

נעמי ווין רביב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הוסיפה כי: “ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שאלו שעברו את  מלחמת העולם השנייה בגיל צעיר יותר (ילידי 1940-1945) היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן. החשיפה לרעב וחסר תזונתי במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות, בהם נמצא הגוף בתהליך גדילה מואץ, התגלו כגורם המגביר את הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן”

עוד מצאו החוקרים כי אחוז ההישרדות ממחלות ממאירות בקרב ניצולי שואה היה נמוך במעט ( ב  – 5%  עד 13%) לעומת אחוז ההישרדות בקרב ילידי אירופה שעלו ארצה לפני המלחמה וגם שניצולי שואה מאובחנים באופן יחסי, בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, ככל הנראה בשל חוסר רצון “להתלונן” על סימפטומים גופניים, מה שיכול להסביר ממצא זה.

על מסקנות והמלצות המחקר

ניתוח ממצאי המחקר המקיף הביאו את החוקרים למסקנה כי על אף שידוע כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן מציל חיים, מגביר את סיכויי הריפוי וחוסך סבל רב, יש חשיבות גדולה לכך שהניצולים עצמם והסובבים אותם יקפידו על ערנות מוגברת לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס. בדיקות אלו נמצאות חינם בסל הבריאות, כחלק מהתכניות הלאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד וסרטן המעי הגס, אשר פועלות ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ועל ידי משרד הבריאות וקופות החולים.

כיום חיים בישראל 238,600 ניצולי שואה וקיימת גם חשיבות רבה לכך שבני המשפחה של הניצולים והסובבים אותם יהיו ערים וקשובים לתלונותיהם ויסייעו בידם לבצע את הבדיקות לגילוי מוקדם, גם אם לא התגלו סימפטומים כלשהם. גם על אנשי שירותי הבריאות ועובדי הדיור המוגן להיות מודעים ליתרונות הגילוי המוקדם ולעודד את ניצולי השואה לעשות שימוש בתכניות המניעה השונות העומדות לרשותם, ובפרט בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן שד וסרטן המעי הגס.

הערת המערכת: חומר למחשבה לקראת יום השואה המתקרב…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן