האם טיפול באמצעות היפנוזה יכול להקל על כאבי חזה לא קרדיאלים? (מתוך Gut)

חולים עם כאבי חזה לא קרדיאלים (NCCP – non-cardiac chest pain) ידועים כקשים לטיפול, אך ממחקר בריטי חדש, שפורסם במהדורת מאי של Gut, עולה כי היפנוזה גורמת להקלה משמעותית בכאב ומשפרת את תחושת הרווחה הכללית של החולים.

המכניזם הגורם ל-NCCP אינו ידוע, והחולים החרדים בנוגע למצבם משתמשים במשאבי שירותי רפואה רבים יותר בהשוואה לחולי מחלת לב אוטנטית. על פי המחקר החדש, חולי NCCP רבים נשארים סימפטומטים גם לאחר טיפול בנוגדי חרדה ובמעכבי משאבת פרוטון.

בעבר הוכיחו, שהפרעות גסטרו-אינטסטינליות תפקודיות, כגון תסמונת המעי הרגיז ודיספפסיה תפקודית, מגיבים היטב לטיפול באמצעות היפנוזה.

בהתבסס על הצלחה זו, בחנו החוקרים טיפול באמצעות היפנוזה בחולים עם כאב חזה דמוי אנגינה, אשר תוצאות בדיקת האנגיוגרפיה הקורונרית שלהם היו תקינות ושללו להם ריפלוקס ושטי בעזרת מוניטור PH של 24 שעות. המחקר כלל 28 נבדקים, שחולקו רנדומלית לקבלת טיפול באמצעות היפנוזה או לקבלת פלצבו וטיפול של הקשבה תמיכתית. שתי ההתערבויות ניתנו ב-12 מפגשים של חצי שעה כל מפגש במשך 17 שבועות.

ההיפנוזה החלה עם חינוך הנבדקים לייחס את הסימפטומים שלהם להפרעות בתנועתיות, להפרעות בתחושה הויסרלית ולסטרס. אז, לאחר הרפיית שרירים פרוגרסיבית, החלו להתמקד בחזה, התמקדו סביב נרמול תפקוד תנועתיות הושט ורגישות תוך שימוש בטכניקות של התניה ודימויים. יועץ לחולים להתאמן בטכניקות אלה על בסיס יומי.

ל- 80% מהחולים בקבוצת ההיפנוזה היה שיפור מוחלט או בינוני בכאבי החזה בהשוואה ל-23% בקבוצת הפלצבו (p = 0.008), כמו כן, דווחו שיפורים דומים ברווחה הכללית ע”י 73% ו-23% בהתאמה (p = 0.023).

היפנוזה נקשרה גם לירידה משמעותית גדולה יותר בחומרת הכאבים, שהוערכו על ידי סקלה אנלוגית לינארית וירידה בשימוש בתרופות, בנוסף הייתה גם ירידה בתדירות הכאב. יש לציין כי לשתי הקבוצות היו רמות חרדה ודיכאון דומות.

למרות שטיפול באמצעות היפנוזה יכול להיות יקר, הוא בעל חיסכון בעלויות לטווח הארוך על ידי ירידה בייעוצים רפואיים, בבדיקות ובשימוש בתרופות.

בגלל שמחקר זה קטן, יש לערוך מחקרים נוספים, אך הומלץ על קריטריוני כניסה למחקר פחות נוקשים, כגון ECG שלילי במבחן מאמץ וחוסר תגובה למעכבי משאבת פרוטון.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן