ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של The Journal of Rheumatology, עולה כי פרוטוקול קליני, שפותח והוטמע לאחרונה בקנדה, משפר תוצאות בחולים עם פציעת “צליפת שוט” (פגיעה בחוליות הצוואר).
המחקר מראה כי תוכנית טיפול ב”צליפת שוט”, שלוקחת אחריות על החולים בשלב מוקדם, יכולה להוביל להתאוששות מהירה יותר, לחזרה מוקדמת לעבודה ולהורדת עלויות בחולים עם “פציעת שוט” ממושכת.
החוקרים העריכו גישה טיפולית קלינית להפרעות הקשורות ל”צליפת שוט” לאחר תאונת דרכים, שהוטמע בהתחלה ב-7 בתי חולים וב- 19 קליניקות בקנדה. האסטרטגיה התמקדה על תיאום הטיפול בחולה, קיצור זמני ההמתנה וגישה מיידית לצוות מיוחד, שמתערב מהר בפקטורים היכולים להפריע לריפוי הפציעה.
במחקר השתתפו 288 נבדקים, שטופלו ב-26 מרכזים. רק 40% מהם עדיין קיבלו פיצוי כספי בסוף שנה הראשונה בהשוואה ל-50% מתוך 1875 חולים, שטופלו באמצעים אחרים.
לפני ההתערבות, הזמן הממוצע לפיצוי כספי היה שנה. בעזרת פרוטוקול הטיפול החדש, הזמן הממוצע לפיצוי כספי ירד אל מתחת לחצי שנה והעלות פר חולה ירדה בכמעט 1000 דולרים קנדים.
קיימות תוכניות טיפול אחרות לפציעות שריר ונקע בשל “צליפת שוט”, ויש להעריכן מדעית על מנת לזהות את הגישה האופטימלית לטפל במצב זה.
התוצאות הללו והעלייה בהבנה של פרדיקטורים פסיכו-סוציאלים של “צליפת שוט” כרונית, מדגישים את הצורך, כשבודקים מודלים של טיפול, בהערכת הפקטורים הפרוגנוסטים והתוצאות הבריאותיות של חולים אלה.
לאור כל הנ”ל, הערכה קלינית סיסטמטית מוקדמת של חולי “צליפת שוט” ובעיקר הערכה רפואית ופסיכו-סוציאלית באלה, שלא פועלים כראוי, הן הגיוניות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!