האם חסר ויטמין D נפוץ בסוכרתיים? (מתוך Diabetes Care)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של Diabetes Care, עולה כי כ-60% מחולי סוכרת סוג 2 מראים סימנים של חסר ויטמין D.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מאשרים שחסר ויטמין D שכיח בקרב חולי סוכרת סוג 2. בגלל התוצאות הלא רצויות הפוטנציליות של חסר ויטמין D על מערכת השלד ועל איברים אחרים, יש לשקול לבצע בדיקת סיקור לחסר ויטמין D או לחילופין לתת תוספת של ויטמין D כרוטינה.

במחקר השתתפו 459 חולי סוכרת ומספר דומה של לא סוכרתיים כקבוצת ביקורת. המשתנה הנבדק היה הרמה בסרום של 25-hydroxyvitamin D3.

אחרי תיקון, שכיחות חסר ויטמין D הייתה הרבה יותר גבוהה בחולי סוכרת מאשר בקבוצת הביקורת (60.8% מול 42.8%). בקבוצת הסוכרתיים, החסר בויטמין D שכיח יותר בקרב נשים. בנוסף החסר בויטמין D שכיח יותר בסוכרתיים שהשתמשו יותר באינסולין, בתרופות נוגדי טסיות ובתרופות מורידות שומנים ובסוכרתיים בעלי ערכים יותר גבוהות של HbAIC.

בסך הכללי ל-31.1% מהסוכרתיים הייתה מחלה קרדיווסקולרית. נמצא קשר הפוך חזק בין רמות 25-hydroxyvitamin D3 לבין מחלה זו.

בעתיד יש לבצע מחקרים נוספים כדי לקבוע אם חסר ויטמין D יכול לחזות מקרים של מחלה קרדיווסקולרית וכדי להחליט אם יש לתת תוספת של ויטמין D כהגנה בפני מחלה קרדיווסקולרית ומה המנגנונים העומדים בבסיס הגנה זו.

הערת המערכת : בדצמבר 2005 דיווחנו ע”פ מחקר, שפורסם גם הוא ב- Diabetes Care, שנשים עם סוכרת סוג 1 נמצאות בסיכון מוגבר לשברים ועם צפיפות עצם נמוכה. הנתונים מהמחקר הנוכחי מציגים הסבר אפשרי לתופעה, וכן את אחד הפתרונות האפשריים למניעתה. נראה גם שיש משמעות רבה לממצאים אלה בעיקר בהקשר של חולי סוכרת תלויי אינסולין, אשר עלול כידוע לגרום להיפוגליקמיות, שיכולות להתבטא גם בנפילות, ובמקרה של חסר בויטמין D וירידה בצפיפות העצם, גם בשברים. לכם בחירת סוג האינסולין המפחית את הסיכון להיפוגליקמיות (בעיקר בזאלי ארוך טווח מסוג לנטוס או לוימיר) מצד אחד, וטיפול מונע לירידה בצפיפות עצם באמצעות סידן וויטמין D מצד שני עשויים להוות תשובה הולמת לבעיה.


לידיעה שפורסמה בדצמבר 2005

Diabetes Care 2006;29:722

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן