פגיעות כתף כגון קרע, שריר מסובב ופגיעה בסחוס הם טבע שני לאתלטים מקצועיים וחובבנים העוסקים בספורט מגע.
הודות לטכניקות ניתוחיות חדשות ויתרונות לא ניתוחיים נוספים בטיפול בכתף, אורתופדים מנתחים עוזרים לספורטאים לחזור לפעולה.
במהלך הכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לאורתופדים מנתחים (AAOS), פאנל של אורתופדים המומחים לרפואת ספורט דנו בגישות האחרונות לשיקום הכתף באתלטים העוסקים בספורט מגע.
שחקני כדורגל עלולים לחוות חוסר יציבות בכתף או קרעים בליגמנטים.
מגישי בייסבול עלולים לסבול מפגיעות פנימיות הגורמות לנוקשות, כאב ואף פגיעה של שריר מסובב.
לאתלטים המשתתפים בספורט המערב התנגשויות יש פגיעות הקשורות למהירות גבוהה, כגון פגיעה בסחוס הכתף, נקע או פגיעות של שריר מסובב.
בעיות בכתף מאובחנות היטב ע”י הבנה של היסטוריית הפגיעות של המטופל ושל הבדיקה הפיזיולוגית.
תוצאות MRI הינן מדויוקות יותר בשילוב עם ארתוגרם (שימוש בנוזל תוך מפרקי בפרוצדורת קרני רנטגן).
MRI מספק אינפורמציה לגבי המיקום המדוייק והיקף הפגיעה וכן עוזר באיתור קומבינציה של פגיעות.
גישות ניתוחיות כגון ארתרוסקופיה התפתחו בשנים האחרונות לפיקוח על פגיעות בכתף.
טכניקה זו מציעה פחות סבל מכאב, שיקום קל, חזרה מהירה לפעילות רגילה ותוצאות זהות או אף מוצלחות יותר בהשוואה לניתוח פתוח לגבי אותה האבחנה.
שכיחות סיבוכים שונים קיימת אך פחות בניתוח ארתרוסקופי.
אתלטים מטילים או שחקני טניס, חווים בד”כ התנוונות של הכתף. בתופעה זו יש להעדיף פיתרון לא ניתוחי כגון פזיותרפיה, ריענון או תרופות והזרקות של נוגדי דלקת לא סטרואידים.
אנשים גם מנסים שיטות אחרות כגון אולטרה סאונד, טיפול בגלי שוק, אקופונקטורה וחומרי ממס מקומיים.
הגישה הטובה ביותר למניעת פגיעות נוספות עתידיות היא באמצעות התניות כוח מתאימות.
בנוסף לשמירה על השתתפות בפעילות, כל האתלטים (ללא קשר ליכולתם) צריכים להשתמש בטכניקות טובות ולבנות קואורדינציה, שווי משקל של השרירים וכוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!