תגובת האגודה למלחמה בסרטן להחלטת בג”צ בנושא ועדת סל התרופות: לפחות לאשר בינתיים 200 מיל’ ש”ח שתוקצבו לכך

תגובות רבות וקשות להחלטת בג”צ שלא לבטל את הוראת היועץ המשפטי מזוז לדחיית פירסום החלטות ועדת סל הבריאות. בחרנו להביא כאן את תגובת האגודה למלחמה בסרטן:

“מדינת ישראל מפנה היום עורף לאזרחיה ששלמו מס בריאות כל חייהם ועתה בשעה שהם חולים וזקוקים לתרופות הם נאלצים לפשוט יד ולצאת לרחובות. הצלת חייהם של החולים קודמת לכל שיקולי הבחירות הקרים. הסרטן לא יחכה עד אחרי הבחירות וימשיך להתפשט ולשלוח גרורות בגופם של החולים כל עוד לא ייעצר על ידי טיפול הולם. על מנת להלחם בסרטן זקוקים החולים לתרופות עוד היום. החלטת בג”ץ כמו החלטת מזוז, היא קרה מנוכרת ולא אנושית. כל יום שעובר עולה בחיי אדם.

ציפינו מבג”ץ לפסוק לטובת החולים ולעמוד בהתחייבותה המוסרית של ממשלת ישראל לתוספת של לפחות 200 מליון שקלים הבטחה זו ניתנה ביום שלישי 20 בדצמבר 2005, בעת שנפגשו ראשי האגודה למלחמה בסרטן עם שר האוצר, היוצא אהוד אולמרט אשר הבטיח בפגישה כי ידאג להעביר עוד השנה תוספת של 200 מליון שקלים לסל הבריאות ללא תלות באישור תקציב המדינה ובמערכת הבחירות, אשר יעמדו לרשותם של חברי ועדת הסל 2006.

בהמשך להתחייבות זו ביום שני 2 בינואר 2006 הודיעו ראש הממשלה אריאל שרון, לפני אשפוזו והשר אולמרט על תוספת של 200 מליון שקלים לסל הבריאות.

מן הראוי היה שבג”ץ יאפשר לפחות קבלת החלטה על הסל בתוספת של סכום זה (200 מליון שקלים) ואת יתרת סכום התוספת ידחה לאחר הבחירות ולא יקבל החלטה מתנשאת ומרוחקת שכזו.

שנת 2006 כבר החלה לפני שלושה חודשים ובמהלכה ממומנות תרופות חיוניות על יד החולים עצמם בעזרת קיבוץ נדבות ומשכון בתים. זהו מצב בלתי הגיוני שבמדינה שבה קיים חוק בריאות ממלכתי, גובר לפתע החשש מתעמולת בחירות על הצורך להציל חיים.

בשנים האחרונות לאחר כל סידרת דיוני הסל אושרה תוספת דומה לסכום הנדרש, ניתן היה בבג”ץ על סמך השנים הקודמות לאשר תוספת הגיונית ולפסוק לחיים ולא למוות”.

הערת המערכת:

עד כאן ההודעה שפירסמה האגודה, ואין לנו אלא להצטרף לקריאה זו. הפתרון שמציעה האגודה הוא פשוט, נכון , צודק וקל מאוד ליישום וביצוע. הרי אין ויכוח על אותו סכום שתוקצב ואושר כבר. איזה ניצול פוליטי יכול מישהו לעשות אם הועדה תחליט שבמסגרת ה-200 מיל’ ש”ח שהוקצבו לה (ושכידוע יש קונצנזוס בין חברי הועדה שסכום זה אינו מספק) היא בוחרת לכלול את תרופה X וטכנולוגיה Y ?!…זה הרי מגוחך…העיכוב הזה של תהליך מובנה ומסודר המתקיים כבר 7-8 שנים בגלל מועד הבחירות, עיכוב שכן יכול לפגוע בחולים, הוא אבסורדי וחסר כל הגיון. ע”פ ההיגיון הזה, התושבים באיזור שבו התגלתה שפעת העופות צריכים להודות למזלם הטוב על כך שמזוז לא החליט שצעדי המניעה שננקטים שם, והפיצוי הכספי (שקשה להניח שתוקצב…) לחקלאים, הוא בבחינת תעמולת בחירות…

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן