הצגה של נתונים ראשוניים ממחקרים בכנסים, משפיעה על הגישות הטיפוליות (J Natl Cancer Inst)

ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי הצגה של נתונים ממחקרים בכנסים, משפיעה על גישות הטיפול של רופאים, עוד לפני שהממצאים השלמים מהמחקרים נחשפים לביקורת של הקהילה הרפואית.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, שהוא מקווה שקהילת הרופאים מבינה את הסכנה הטמונה באימוץ של נתונים ראשוניים. הרצון של הרופאים להציע למטופלים את הטיפולים הטובים ביותר מובן, אך חשוב שלא לחשוף אותם לסיכונים מיותרים.

לצורך המחקר, החוקרים סקרו את התיקים הרפואיים של 3,341 נשים עם סרטן שד. הנשים אובחנו זמן קצר אחרי שתוצאות ממחקר שעסק בטיפול בפקליטקסל (BIOTAX) לסרטן שד, הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, אך עוד לפני שהטיפול בהתוויה זו אושר ע”י ה- FDA.

החוקרים מדווחים, ששיעור השימוש בתרופה, עלה מ- 5.2% לפני מאי 1998, הזמן שבו הוצג המחקר, ל- 23.6% אחרי מאי 1998. העלייה בשימוש בתרופה, היתה בעיקר בקרב נשים שאובחנו כסובלות מסרטן שד עם בלוטות חיוביות.

ניתוח רב-משתני של הנתונים הראה, שנשים שהתחילו טיפול כימותרפי אחרי מאי 1998, היו בסבירות גבוהה פי 7 לקבל טיפול בטקסן, לעומת נשים שהתחילו את הטיפול לפני מאי 1998.

לפי החוקרים, העלייה בשימוש בתרופה, התרחשה עוד לפני שתוצאות המחקר התפרסמו בביטאון רפואי ועוד לפני שהטיפול בהתוויה זו קיבל את האישור של ה- FDA.

במאמר מערכת מצורף כותבת המחברת, שבאימוץ מהיר של תוצאות ראשוניות ממחקרים, יש מן ההימור. כאשר התוצאות הראשוניות העולות מהמחקר מתבררות כנכונות, המטופלים מרוויחים. כאשר התוצאות הראשוניות מתבררות כלא נכונות, המטופלים ניזוקים מהתופעות המזיקות של הטיפולים ומזניחה של חלופות טיפוליות טובות יותר.

לפי מחברת המאמר, רופאים נחשפים כל הזמן לתוצאות ראשוניות של מחקרים. על מנת להחליט האם הממצאים העולים ממחקר מספיקים בכדי לשנות את הגישה הטיפולית, על הרופאים לענות על מספר שאלות בסיסיות. הראשונה שבהן היא כמובן, “מה החיפזון?”.

לחוקרים המציגים את הממצאים מהמחקרים, היא מציעה לתת את הדעת על ההשפעה שיש להם על השומעים. היא ממליצה להציג את הנושא המדובר בזהירות רבה, תוך שימת דגש על הצגה מאוזנת של הדברים.

הערת מערכת: למען ההגינות, כמי שמציגים מצגות והרצאות מכנסים, כולל עבודות שטרם עברו ביקורת ופורסמו בכתבי עת מדעיים, אנו חייבים להסכים שהאזהרות של מחקר זה הן במקום. יחד עם זאת, כדאי לזכור שפירסום בכתבי עת מדעיים, אינו ערובה תמיד לכך שהגישה הטיפולית המומלצת לא תמצא בעתיד כבעייתית…

J Natl Cancer Inst 2006;98:372-373,382-388.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן