המינונים המצטברים האפקטיביים המתקבלים בשל צילומי רנטגן בקרב ילודים פגים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים/ מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה.

מטרת המחקר היתה לקבוע מהו מספר צילומי הרנטגן ומהו פיזורם ומהו המינון הרדיוגרפי האפקטיבי המצטבר (cED) בקרב ילודים פגים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים (NICU).

החוקרים סקרו את התיקים הרפואיים של כל הילודים הפגים (גיל הריון נמוך מ-34 שבועות) שאושפזו ב- NICU במהלך תקופה בת 18 חודשים ושוחררו בחיים. מודל מצטבר כללי שימש בכדי לבחון את הקשר בין cED לבין מאפייני החולים.

במהלך המחקר נבדקו 450 תיקים. גיל ההריון החציוני היה 30.1 שבועות (טווח של 24.1-33.9 שבועות), ומשקל הלידה החציוני היה 1250 גרם (טווח של 520-2760 גרם). המספר החציוני של צילומי רנטגן לילוד היה 10.6 (טווח של 0-95) וערך ה- cEDהחציוני עמד על µSv138 (טווח של µSv0-1450).

המינון המצטבר האפקטיבי עבר את הערך של 500µSv ב-7.6% מהמקרים. גורמים שהשפיעו על המינון האפקטיבי המצטבר היו גיל ההריון, משקל הלידה, פרוצדורות הטיפול ותופעות לוואי קליניות.

החוקרים מציינים כי בשל הסיבוכים בעלי הפוטנציאל לסכן חיים המצויים בקרב הפגים, המינונים הרדיוגרפיים המצטברים שהתקבלו ב-ICU נראים נמוכים ביחס לחשיפה הסביבתית ולהמלצות הבינלאומיות. הם מסכמים כי מחקרים נוספים דרושים בכדי להעריך את ההשלכות האפשריות של החשיפה לקרינה מייננת בגיל זה לאורך החיים.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 882-888

הערות עורך:

נושא זה הופך להיות נושא “חם” באחרונה. כמו מחקרים רבים אחרים גם מחקר זה מראה שאין מקום להיסטריה סביב הקרינה המייננת אליהם חשופים הפגים. בכל מקרה ברור שעדיף להמנע מצילומים “רוטיניים” ולהשקיע מחשבה בכל צילום וצילום, לשקול את תועלתו לעומת הנזק התאורטי. חשוב להשתדל ולמנוע את חשיפת הגונדות לקרינה שלא לצורך.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן