ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי למטופלים הסובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (OSAHS), עם לחץ דם תקין ותפקוד סיסטולי תקין של חדר שמאל במנוחה, יש תגובות פחות טובות של הלב למאמץ, בהשוואה לנבדקים בריאים.
שלושה חודשי טיפול בלחץ חיובי מתמשך (CPAP) דרך האף, משפרים את תפוקת הלב ונפח הפעימה במאמץ במטופלים אלו.
לפי החוקרים, גורמים רבים הקשורים ב- OSAHS, כמו מין זכר, גיל מבוגר והשמנה, תורמים גם להתפתחות של מחלה קרדיו-וסקולרית, מה שמקשה על זיהוי של OSAHS כגורם סיכון עצמאי.
במחקר השתתפו 31 מטופלים שאובחנו כסובלים מ- OSAHS.
בדיקה של המטופלים הראתה, שלמטופלים היה לחץ דם סיסטולי ולחץ דם ממוצע גבוה יותר בלילה, כמו גם רמות גבוהות יותר של קתכולאמינים. בתגובה למאמץ, העלייה בתפוקת הלב ובנפח הפעימה היתה נמוכה יותר במטופלים, בהשוואה למשתתפי בקרה.
אחרי טיפול בן 3 חודשים ב- CPAP בוצע מבחן מאמץ נוסף, בו נראה שיפור בתגובה של המטופלים למאמץ בכל המדדים. מטופלים אחדים קיבלו טיפול ב- CPAP מזוייף, ולא הראו שיפור בתגובה למאמץ בתום תקופת הטיפול.
Eur Heart J 2006;27:207-215.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!