הקוקסיבים, ובעיקר הסלקוקסיב (celecoxib) , זכו לעדנה מחודשת השבוע…דיווחנו כבר על מחקר מה-NEJM שהראה כי בניגוד לגלוקוזמין לסלקוקסיב הייתה תגובה מובהקת, ועתה גם מתפרסם מחקר מתוך ה-American Journal of Medicine המראה כי סלקוקסיב, בהשוואה לדיקלופנק (diclofenac ) ונפרוקסן ( naproxen ) הציג יתרון בטיחותי משמעותי במניעת סיבוכים וכיבים בדרכי העיכול.
מחקר ה-SUCCESS-I עליו מדווחים במאמר היה רב לאומי, מבוקר ואקראי וכלל למעלה מ-13,000 מטופלים הסובלים מאוסטיאואתריטיס (OA) . נמצא שסלקוקסיב ושתי התרופות מקבוצת ה-NSAIDs היו שווים ביעילותם בהפחתת כאבים, אך הסלקוקסיב גרם באופן משמעותי ומובהק לפחות בעיות רציניות במערכת העיכול העליונה. היתרון הבטיחותי של הסלקוקסיב היה ביחס של 8:1 על שתי התרופות האחרות מבחינת סיכון לכיב כולל חסימות במערכת העיכול, ודימומים במערכת העיכול העליונה – אשר כולם אומתו בבדיקה אנדוסקופית.
המחקר תוכנן כך שידמה את ה”חיים האמיתיים” בתנאי טיפול ריאליים, הן מבחינת אי הגבלה בשימוש באספירין והיקף מס’ ביקורי הביקורת המתאים למציאות הטיפולית השגרתית. המשתתפים הגיעו לביקורת מעקב רק לאחר 6 ו-12 שבועות, כשטיפולים אחרים בוצעו ע”י הרופאים המטפלים הרגילים שלהם.
המשתתפים במחקר השתייכו ל-1142 מרכזים רפואיים ב-39 מדינות שחולקו בין סלקוקסיב 100 מ”ג פעמיים ביום (4,393), סלקוקסיב 200 מ”ג פעמיים ביום (4,407), נפרוקסן 500 מ”ג פעמיים ביום (905), או דיקופלנק 50 מ”ג פעמיים ביום (3,489) .
היעילות והבטיחות הוערכות על פי מצב הבסיס, לאחר 6 שבועות ולאחר 12 שבועות. היעילות נמדדה ע”פ הערכת המטופל את הכאב האוסטיאוארתריסטי באמצעות מדד כאב VAS ומדד WOMAC להערכת חומרת אוסטיאואתריטיס. מדדי הבטיחות כאמור כללו אירועים רצינייים במערכת העיכול העליונה, והערכת החוקרים לדיווחים על תופעות לואי. אירועים רציניים במערכת העיכול העליונה הוערכו בהתאם לסטנדטים המקובלים בכל מרכז רפואי לא הייתה דרישה לביצוע אנדוסקופיה או חקירה נוספת. החוקרים ביצעו אנליזות אד הוק לאחר מכן בהתאם לשימוש באספירין.
המימצא העיקרי ליעילות הטיפול היה שיוויון בין שלושת התרופות שנבדקו. לסלקוקסיב 100 מ”ג הייתה יעילות דומה לזו של ה-200 מ”ג. תוצאות הבטיחות הראו שמטופלי הסלקוקסיב סבלו באופן משמעותי ומובהק פחות מתופעות לואי מכל סוג, מתופעות לואי שחייבו הפסקת השתתפות במחקר, פחות מאירועים גסטרואינטנסיאלים ופחות מכאבי בטן שחייבו יציאה מהמחקר.
להלן שיעורי תופעות הלואי בשתי הקבוצות:
|
החוקרים מציינים שמחקר זה מדגים כי שימוש בסלקוקסיב משיג ירידה מובהקת ומשמעותית בסיכון לאירועים וסיבוכים גסטרואנינטסיאלים בהשוואה ל-NSAIDs . מחקר זה לא נועד לבחון את הסיכונים הקרדיווסקולרים בהיותו גם קצר טווח יחסית. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מהמחקר ששילוב של סלקוקסיב עם אספירין בטוח יותר משילוב של NSAID עם אספירין, למרות שלא הייתה מובהקות סטטיסטית לתוצאה זו. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים גדולים יותר עם שילוב אספירין כדי לאושש את המימצא שסלקוקסיב בטוח למתן יחד עם אספירין.
- קטגוריות: חדשות
מאמרים
האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי
כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים
התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר
המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)
שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר
המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?
תסמונת הרגליים חסרות המנוחה: סקירה
סקירה מקצועית של תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (RLS) — הפרעה נוירולוגית המשפיעה על תנועה ועל שינה
הליך, בטיחות ותוצאות של טשטוש בשליטה על ידי המטופל בליטוטריפסיה אורטרוסקופית: מחקר עוקבה בן 7 שנים
המאמר הבא מציג שיטת סדציה שבה המטופל שולט על עומק הסדציה, ולא המרדים
האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?
ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!