ניתוח להחלפת ברך או ירך במטופלים המתאימים לקריטריון RAND, הינם בעלי סיכוי טוב יותר להניב תועלת מתוצאותיו של הניתוח.

ממצאים אלה, של צוות חוקרים ספרדי, תומכים בשיטת החלוקה לקריטריונים עבור הנחיות קליניות טובות יותר.

כיום, אין קריטריונים סטנדרטיים שיעזרו לקלינקאים להחליט האם להמליץ או שלא להמליץ על ניתוח להחלפת מפרק.

בעקבות הדרישה ההולכת וגדלה לפרוצדורה יקרה ופולשנית זו, קביעת השייכות עבור התערבות ניתוחית זו הינה הכרחית.

שיטת RAND פותחה ע” ליצור קריטריונים ברורים לשייכות.

השיטה הינה פופולרית ברוב המקרים, אך קמו לה מבקרים שכן לא בוצעו ניסויים שיבחנו את הרלוונטיות שבה.

החוקרים שפרסמו את המחקר טוענים, שלמרות שבצעו מחקר תצפיתי בלבד, הם הצליחו להדגים את ביסוסם של הקריטריונים ע”י שימוש ב- RAND ולקבוע שקריטריונים אלה תקפים ע”מ להנחות החלטות קליניות.

המשתנים הקליניים שפותחו כקריטריונים לשייכות עבור הפרוצדורה של החלפה כוללת של ברך או ירך הינם: רמות הכאב באיבר, מגבלה תפקודית שלו, תוצאות רנטגניות המוכיחות הדרדרות של המפרק וגיל המטופלים.

לאחר “קיטלוג” 1576 מועמדים כמתאימים / אינם מתאימים / בלתי ידוע, 784 עברו החלפה של מפרק הירך ו- 792 עברו החלפה של מפרק הברך. צוות החוקרים העריך לאחר מכן את תוצאות הניתוחים בעזרת סקר (SF-36) ובעזרת מדד לאוסטאוארטריזיס (WOMAC).

שני מדדי הערכה אלה הדגימו באופן מובהק שיפור רב יותר במטופלים שתאמו את הקריטריונים הניתוחיים. בנוסף, הראו הממצאים שקבוצת המועמדים שלא היה ניתן לקבוע לגביה, הפיקה את אותה תועלת ניתוחית בדומה למועמדים שנמצאו מתאימים.

ניתן להסיק מכך, שמועמדים שאין וודאות לגביהם, יכולים לעיתים להיות מתאימים.

ובאופן כללי, השימוש בשיטה ע”מ לקבוע על מי לעבור את הניתוח, עובד.

לדיווח במדסקייפ

Arch Intern Med. 2006;166:220-226