סקירה של אנדארטרקטומיה קרוטידית: דיווח של תת-הועדה לטכנולוגיה וטיפול של האקדמיה הנוירולוגית האמריקאית / דר’ רויטל גנדלמן- מרטון

רקע.

הצרות אקסטרקרניאלית של הקרוטיד הפנימי אחראית ל- 15-20% מהאוטמים המוחיים האיסכמיים, בתלות באוכלוסיה הנבדקת. אנדארטרקטומיה קרוטידית היא הניתוח המבוצע בשכיחות הגבוהה ביותר למניעת אוטם מוחי.

מטרת הדיווח הנוכחי היתה להעריך את יעילות האנדארטרקטומיה הקרוטידית למניעת אוטם מוחי בחולים אסימפטומטיים וסימפטומטיים עם הצרות של העורק הקרוטידי הפנימי.

שיטות.

בוצע חיפוש סיסטמטי למאמרים מ- 1990 עד 2001 וכן מאמרים רלבנטיים נוספים מ- 2002 עד 2004 בניסיון לענות על שאלות הנוגעות לביצוע אנדארטרקטומיה קרוטידית.

תוצאות.

אנדארטרקטומיה קרוטידית מפחיתה את הסיכון לאוטם מוחי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד בחולים עם הצרות סימפטומטית של 70-99% (הפחתת סיכון אבסולוטית של 16% ב- 5 שנים). יש יתרון נמוך יותר לחולים עם הצרות סימפטומטית  של 50-69%  (הפחתת סיכון אבסולוטית של 4.6% ב- 5 שנים). נמצא יתרון קטן עבור חולים אסימפטומטיים עם הצרות של 60-99%, אם אחוז הסיכונים הפרי-אופרטיביים נמוך. מועדף מינון אספירין של 81-325 מ”ג ליום לעומת מינונים גבוהים יותר (650-1300 מ” ג ליום) בחולים העוברים אנדארטרקטומיה.

מסקנות.

נמצאו עדויות התומכות באנדארטרקטומיה קרוטידית כאשר יש הצרות סימפטומטית חמורה (70-99%) (Level A ). אנדארטרקטומיה יכולה להיות יעילה במידה בינונית בחולים סימפטומטיים עם הצרות של 50-69% (Level B) ואינה מותווית לחולים סימפטומטיים עם הצרות של פחות מ- 50% (Level A ). לגביי חולים אסימפטומטיים עם הצרות של 60-99%- היחס שבין תועלת לסיכון נמוך יותר בהשוואה לחולים סימפטומטיים וההחלטה לגביי אנדארטרקטומיה במקרים אלה היא אינדיבידואלית. אנדארטרקטומיה יכולה להפחית את השיעור העתידי של אוטם מוחי אם הסיכון הבתר ניתוחי לאוטם מוחי או למוות הוא נמוך (פחות מ- 3%) (Level A ). יש להעדיף מינון נמוך של אספירין (81 עד 325 מ”ג ליום) לחולים לפני ואחרי אנדארטרקטומיה קרוטידית על מנת להפחית את הסיכון לאוטם מוחי, אוטם לבבי ולמוות (Level A ).


Chaturvedi S, Bruno A, Feasby T, et al. Carotid endarterectomy: An evidence-based review: Report of the Therapeutics and Technology Assessment Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology 2005;65:794-801.

הצעות לקריאה נוספת:

1. Barnett HJM, Taylor DW, Eliasziw M, et al. Benefit of carotid endarterectomy in patients with symptomatic moderate or severe stenosis. N Engl J Med 1998;339:1415-1425.

2. Rothwell PM, Eliasziw M, Fox AJ, et al. , for the Carotid Endarterectomy Trialists’ Collaboration, Analysis of pooled data from the randomised controlled trials of endarterectomy for symptomatic carotid stenosis. Lancet 2003;361:107-116.

3. MRC Asymptomatic Carotid Surgery Trial (ACST) Collaborative Group. Prevention of disabling and fatal strokes by successful carotid endarterectomy in patients without recent neurological symptoms : randomised controlled trial. Lancet 2004;363:1491-1502.

4. Rothwell PM, Eliasziw M, Gutnikov SA, et al, for the Carotid Endarterectomy Trialists’ Collaboration. Endarterectomy for symptomatic carotid stenosis in relation to clinical subgroups and timing of surgery. Lancet 2004;363:915-924.

5. CAVATAS Investigators. Endovascular versus surgical treatment in patients with carotid stenosis in the Carotid and Vertebral Artery Transluminal Angioplasty Study (CAVATAS): a randomised trial. Lancet 2001;357:1729-1737.

  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן