שחרור הפרןלקטין מיותרת המוח מבוקר ע”י ההיפותלמוס דרך הפקטור PRL האינהיביטורי , שהוא כנראה דופאמין. שוער כי פעילות אפילפטית איקטלית במבנים טמפורליים מזיאליים יכולה להיות מועברת להיפותלמוס ולשנות את הרגולציה ההיפותלמית של שחרור ה- PRL.
לא ברור מהי הרגישות והיחודיות של בדיקת פרולקטין בסרום לאבחון התקפים אפילפטיים. השימוש בפרולקטין למטרה זו מותנה במבנה המחקר, אופן הקלסיפיקציה של הפרכוסים, והקריטריונים לעליה בלתי תקינה של פרולקטין. בנוסף לכך, ידוע כי ישנן תנודות של רמת הפרולקטין בסרום לאורך היממה, עם עליה של 50-100% לפני ההתעוררות משינה, למרות שמעבר לכך, רמת הפרולקטין בסרום יציבה במשך שעות הערות. רמות הפרולקטין גבוהות יותר בנשים, וכן גבוהות יותר באנשים עם אפילפסיה בהשוואה לנבדקים בריאים. ארועים פסיכוגנים ופיזיולוגיים-לא-אפילפטיים יכולים גם הם להשפיע על רמת הפרולקטין בסרום. ההתעניינות בפרולקטין פחתה עם העליה בשימוש בוידאו-EEG. אולם, למרקר בסרום יש עדיין שימוש קליני אפשרי בעיקר כאשר לא ניתן להשתמש בוידאו EEG.
מטרת המאמר היתה לסקור את השימוש בפרולקטין בסרום באיבחון התקפים אפילפטיים.
שיטות.
המחברים זיהו מחקרים רלבנטיים ברשימות רבות למאגרי נתונים. נמצאו למעלה מ- 40 מאמרים שתיארו מחקרים פרוספקטיביים, מקוריים ומבוקרים, ושהתיחסו לשימוש בפרולקטין בנסיון להבדיל לאחר ארוע בין פרכוסים אפילפטיים להתקפים פסיכוגניים – לא-אפילפטיים, תוך שימוש בניטור EEG מתמשך, וכן למחקרים פרוספקטיביים שבדקו את רמת הפרולקטין לאחר סינקופה, פרכוסים חוזרים או פרכוסים ניאונטליים. המחקרים נוקדו על איכות העדויות.
תוצאות.
רוב המחקרים הגדירו רמת פרולקטין בלתי תקינה בסרום ככפולה מערך הרמה הבסיסית של פולקטין. על מנת להבדיל בין פרכוסים אפילפטיים להתקפים פסיכוגניים – לא-אפילפטיים, מחקר אחד class I ו- 7 מחקרים class II הראו שרמת פרולקטין גבוהה בסרום ניבאה פרכוס טוני-קלוני כללי או פרכוס חלקי-מסובך. הרגישות הכללית היתה גבוהה יותר עבור פרכוסים טונים-קלוניים כלליים (60%) מאשר עבור פרכוסים חלקיים-מסובכים (46.1%), בעוד שהייחודיות היתה דומה עבור 2 סוגי ההתקפים (קרוב ל- 96%). הנתונים לא היו מספקים בהתייחס לפרכוסים חלקיים פשוטים. שני מחקרים class II היו עקביים בהדגמת עליה של רמת הפרולקטין בסרום לאחר סינקופה שנגרמה בזמן מבחן tilt. הנתונים לא היו חד משמעיים לגביי ערכה של רמת הפרולקטין בסרום לאחר סטטוס אפילפטיקוס, פרכוסים חוזרים ופרכוסים ניאונטליים.
המלצות.
מדידה של רמת הפרולקטין בסרום במצב הקליני המתאים 10-20 דקות לאחר ארוע חשוד , קרוב לוודאי שימושית להבדיל בין פרכוס טוני-קלוני כללי או פרכוס חלקי-מסובך מהתקף פסיכוגני-לא-אפילפטי בקרב מבוגרים וילדים גדולים יותר ( (Level B. רמה תקינה של פרולקטין בסרום אינה מספקת לצורך איבחון של ארוע כפסיכוגני-לא-אפילפטי או כדי לשלול אפשרות של התקף אפילפטי. רמת פרולקטין הנמדדת 6 שעות לאחר ארוע מייצגת כנראה את הרמה הבסיסית של פרולקטין. פרולקטין אינו מבדיל בין פרכוס אפילפטי לסינקופה ( (Level B. השימוש בפרולקטין לא הוכח בהערכה של סטטוס אפילפטיקוס, פרכוסים חוזרים, ופרכוסים ניאונטליים (Level U).
Chen D, So YT, Fisher RS. Use of serum prolactin in diagnosing epileptic seizures: Report of the Therapeutics and Technology Assessment Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology 2005;65:668-675.
הצעות לקריאה נוספת:
1. Bauer J. Epilepsy and prolactin in adults: a clinical review. Epilepsy Res 1996;24:1-7.
2. Willert C, Spitzer C, Kusserow S, Runge U. Serum neuron-specific enolase, prolcatin, and creatine kinase after epileptic and non-epileptic seizures. Acta Neuro Scand 2004;109:318-323.
3. Shah AK, Shein N, Fuerst D, et al. Peripheral WBC count and serum prolcatin level in various seizure types and nonepileptic events. Epilepsia 2001;42:1472-1475.
4. Laxer KD, Mulooly JP, Howell B. Prolcatin changes after seizures classified by EEG monitoring. Neurology 1985;35:31-35.
5. Pritchard PB, Wannamaker BB, Sagel J, Daniel CM. Serum prolactin and cortisol levles in evaluation of pseudoepileptic seizures. Ann Neurol 1985;18:87-89.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!